Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 2 · p. Seite 174

174 Der' Sifre Sutta nach dem Jalkut und anderen Quellen. ואם לא שטית טומאה תחת אישך לרבות אשת אחיו שממת מאחיו לאחר מיתת ,אחיו יכול כל אלו שותות ת״ל תחת אישך את שהו» תהת אישה שותה ואין כל אלו שותות1). <ה׳ כס תחת אישך2) לרבות בן תשע שנים ויום אחד שיקנאו לה וישקו אותה מתחת ידו3). #ד״א ויתן איש את שכבתו בך מבלעדי אישך לא על זו אנו משביעין אותך בלבד אלא כל מה ששטית מבלעדי אישך4). (ה׳ כ״א> והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה יכול אף שבועות הדיינין באלה אמרת׳ והשביע הכהן וג׳ שבועת האשה באלה ואין שבועת הדיינין באלה מה ת״ל והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה אם השביעה בשבועה יצא אם השביעה באלה לא יצא5). ואמר הכהן, לאשה פרט לחרשת6) °יתן ד׳ אותך אוי להם לרשעים wojbloß ebenso wie in der Parallelstelle Synhedrindie Schriftstellen verwechselt sind und in den Worten התיב ר״א והכתיב ערות אחות אמך, anstatt dieses Schriftverses der aus der folgenden Zeile, nämlich .ואיש אשר ישכב את אשד stehen sollte, Babli Jebamot 54 a. *) R. 9,17: לפי שמצינו שריבה הכתוב ארוסה ושומרת יבם לקינוי יכול שיהיו שותות ת״ל תחת אישך את שהיא תחת אישה שותה ואין אלו שותות, hingegen ist Mg.: את שהיא תחת אישה שותה פרט לשזינת קודם האירוסין ולאתר שגירשה אם גרשה והחזירה ופרט לשומרת יבם שזינתה כשהיא שוטרת יבם im Sinne Maimuni’s IV, 17, vgl. Sota j. 18 b und, b. 18 b. R. a. a. O. fügt noch hinzu טומאה להוציא דרך איברים; ob dieser Midrasch aus Sifre oder S.’s stammt, bleibe dahingestellt. 2) Mg. hat hier noch einen Zusatz: ואם מזידה היית כי שטית טומאה תחת אישך וכי נטמאת לרבות וכוי•. R. 9, 34 ואת מזידה הוות כי שטית תחת אישך וכי נטמאה לרבות וצר. Es scheint, daß das Wort ואת gedeutet wurde im Sinne von מזידה. RDL. 169 will מזידה הוית nach תחת אישך setzen, so daß [אונסי aus תחת אישך ausgeschlossen wäre, ähnlich wie Jer. Sota 19 d und in der unmittelbar vorangehenden Stelle in R. 3) R. d. Vgl. M. Niddah V, 4. ף Auch R. 9, 34. 5) Der Beweis ist mir nicht klar. Vielleicht vom Ausdrucke בשבועת האלה, wozu noch kommt והשביע אותה הכהן v. 10, daraus wird gefolgert אם השביעה בשבועה וכוי, weil dort אלה nicht steht. Dies dürfte der Ansicht entsprechen: שבועות מעכבין תניין אין מעכבין Jer. Sota 18 a. G) Auch r. 9, 18. Mg. hat vorher noch: ואמר הכהן לאשה בכל לשון שהוא אומד, Sota 32 b, Sifre בכל לשון שהוא שומעת.