Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1906-01-01 · Heft 2 · p. Seite 169

169 9er Sifre sutta nach hem Jalkut und anderen Quellen. Von S. Horowitz. (Fortsetzung).1) 0אותה זו שהתרו בה2) ונעלם מעיני אשה אין לי אלא מאשר. מנין אני מרבה כל בני ארם ת״ל ונעלם מעיני3) ונסתיה והיא נטמאה איני יודע כמה אט׳ שכבת זרע כדי שכבת זרע4) הוי אומר כמה היא סתירה כדי טומאה כמה היא טומאה כדי ביאה כמה היא ביאה כדי הערייה כמה היא הערייה כדי חזרת דקל דברי ר׳ ישמעאל ר׳ אליעזר אומר כדי מזיגת כוס ר׳ יהושע ג) Einige Versehen im vorigen Heft seien hier berichtigt: S. 76, z. 1 st. כן עשו .1 ויעשו כן. S. 78, z. 1 nach כשהוא. erg. בראשו, S. 73, A. 3 soll es heißen: st. מ׳ לר׳ אלעזר — מסייעא לריב״ל♦ Im Litteraturnachweis war zu erwähnen : Schechter, Jewish Quarterly Review 1894, S. 656 ff. 2) Mk.: אבל אינה נאסרת על בעלה בשכיבת אחותה או אמה, hingegen RSS. אבל בלא קנוי אינה נאסרת בסתירה גרידא. Nach der letzteren Auffassung wäre zu vergleichen der bekannte Satz: [מלקי] על היחוד ואי אוסרין על היהוד Ketubbot 13 a, ferner der Ausspruch R. Elasars das. 9 a: אין האשד, י נאסרת על בעלה אלא על עסקי קנוי וסתירה, was bedeuten dürfte, nicht aber durch סתירה allein, und auch die Frage, die a. a. O. aufgeworfen wird, beruht auf dieser Auffassung, insofern aus dem Ausspruche R. Elasar’s sich ergibt, daß auch bei einem Zweifel nach einer Richtung hin (אחד ,O), wenn nicht besondere Verdachtsgründe (רגלים לדבר) hinzukommen, ein Verbot nicht ausgesprochen wird, während das Gegenteil offenbar in der Bemerkung לא צריכא באשת כהן ופו angenommen wird. Erst später hat man der Frage einen anderen Sinn unterschoben. Vgl. auch. Jer. Ketubbot 31c. — Nach RDL.: אבל קינא לאשתו א׳ ונסתרה אשתו השנייה לא. 3) Scheint besagen zu wollen: יש לה עדים במדינת דים אין המים בודקי! איתה Sota 6 a, oder es ist Sota 31 a שמע מעוף. הפורח וכוי zu vgl. *) ■Ist■vielleicht nur eine Wiedergabe der Bemerkung R.: Jonas. Jer. Sota 16c:לידאמילה כתיב שכבתורעלשיעורין. Dies vorausgesetzt, hätten wir ein lehrreiches Beispiel, wie der Verf. die Bemerkung eines Amora mit einer Baraita, die in den verschiedenen Quellen verschieden tradiert wird (Jer. das. Babli 4 a, Tosifta I, 2 Sifre 7, R. 9, 10) in Eins zusammenzuziehen suchte.