Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 5 · p. Seite 614

614 Notizen. f. Zur Geschichte der Abbreviaturen. 1. Sota 10 a: ויקרא שמשון אל ה׳ ויאמר ה׳ אלקים זכרני נא ..4 4 אמר רב יהודה אמר רב אמר שמשק לפני הקב״ה זכור לי עשרים ושתים שנה ששפטתי את ישראל. Die Schwierigkeit besteht darin, dass hier von einer zweiundzwanzigjährigen Tätigkeit Simsons als Richter die Rede ist, während es Rieht. 15, 20 und 16, 3L heisst: עשרים שנה. Darüber wurde schon R. Jehudai Gaon gefragt. תשו׳ הגאונים Lyk Nr. 45: שאלי מן קמאי מר יהודאי גאון ריש מתיבתא ז״ל הא דאמר רב יהודה אמר רב אמר שמשון לפני הקב״ה זכור לי כ״ב שנה והא כתיב והוא שפט את ישראל עשרים שנה ולא פשט ובסד״ע נמי עשרים תנא. Ebenso R. Hai Gaon בית נכות ההלכות, II, S. 46, Nr. 18 :וששאלתם הא דאמרי רבנן אמר שמשון לפני הקב״ה זכור לי כ״ב שנה ששמתי את ישראל והכתוב אומר והוא שפט עשרים שנה מה טובו של שתי שנים הללו. בך ראינ ששאלה זו אמרו שנשאל עליה מר רב יהודאי גאו! ז״ל ולא השיב ושמה [ושמא] לא חפץ כלומר דבר שלא שמע מרבותיו, אבל כך אנו שמענו שאמרו חכמים של אחר בי שתי שנים היה חבוש בבית האסורים אצל פלשתים ושמא סוף שנה ותחלת אחרת עולות לחשבון שתי שנים וודאי כי גם ימי אמירותיו כמשמש את ישראל היה כי בעבורם הגיעו כל אלה. Auch R. S. b. Adereth wurde über diese St. gefragt (vgl. die Bemerkung R. Jesaia Berlins z.St.). Jalk. Rieht. § 71, hat ebenfalls utiseren Text gehabt (..שנים ועשרים שנה). Unser Text ist also gesichert, wenn auch R. Elieser b. Tobiah, Lekach tob zu Gen. 49, 16 bloss ,עשרים שנד zitiert und auch R. S. b. Aderet in seinem Exemplar ״ושתים׳ nicht gehabt hat. Wie lässt sich nun das עשרים ושתים erklären? Die Erklärung R. Hais ist wenig plausibel, noch weniger die des R. Sam. Edels z. S־t. Nach meiner Meinung ist עשרים ושתים auf folgende Weise zu erklären. Ursprünglich hat wohl die St. gelautet; זכור לי כל עשרים שנה, ein Kopist hat abgekürzt geschrieben : בל בי שנה זכור לי כ״ב שנה, das zweite כ ist durch weitere Abschreiber zu ב geworden, infolge der Ähnlichkeit zwischen כ und ב, ein späterer Kopist hat wieder כב in עשרים ושתים aufgelöst. R, Jehudai und R. Hai zitieren כב, ob sie es aber auch in ihrem Text gehabt, ist fraglich; hatten sie es vor sich, so wird dadurch meine Vermutung gestützt. 2. Sotah VIII, 6: מעמידין זקיפי\ לפניהם . ... וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפה את שוקיו שתחילת ניסה נפילה. Ebenso Sifre (ed. Friedmann § 198): ישתחלת ניפה נפילה Diese Wortstellung ist ganz sinnlos, wie schon die Gemara (fol. 45 b) bemerkt:? האי מפני שתחילת ניסה נפילה? מפני שתחילת נפילה ניסה מבעי ליה