Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1905-01-01 · Heft 5 · p. Seite 591

Mathematik bei den Juden (1551—1840). 591 היסודות וארב״ע והטבעות(so) מחצר (?) והיא החבטה המכונה בעיניהם [ב־נ־הם] קוסמוגראפיא וידיעת העולם, וכל דבר ועבר עליו תעלוזנה בו רוחות איוויו (so) שוקקות ולבות ברכי כנשלות תאמצינה ומלאה הארץ דעה ונוראות בוראם יעריצו. העתיקו מלשון א ל מג י א ללשוננו הקדושה הבהור הורם במושכלות מעם זולתו מאיר ק ... ניימרק הענא בעל שורש יהודה. ותהי השלמתו שנת חמשת אלפים וארבע מאות ששים ושלישה לבריאת העולם לחדש1) שבט שבועות שמינה אחרי התחלותי .יעזרנו האל עשות כמוהו לטכת עמי לאומי אכי״ר Auf der Rückseite des ersten Blattes liest man eine Widmung an DavidOppenheimer, damals Landrabbiner, anfangend: תשורת המעתיק ושלוחת נשלחת לרגלי הגאון, in dem geschraubten und schwülstigen, in Wortspielen und unerwarteten Übergängen2) sich ergehenden Stile, worin David als Meister und Muster gelten konnte. Die Titulatur dieses hier in der dritten Person »h öflich« angeredeten Gönners nimmt vier volle Zeilenein. Die Absätze der Anrede schliessen alle mit dem Worte דוד, eine Manier, die noch heute bei Juden im Orient und Italien für Elogen in Vorreden, הסכמות u. dergl. blüht; er fügt an: ואנכי בין הבאים פתח אהל קדשו ועיני מלאות מאור תורתו. Der Verfasser lässt Oppenh. selbst sprechen : ,ראיתי ספר טירת המלכים אשר העתקת מלשון לועז ללשון קדשנו ורבה (?) ידך הישר דרכיך ואדעך בשם, העתק לי כמוהו והראה אם טוה בקדקדך ותישר בחך וכד. Diese Stelle deutet Neubauer so, dass Oppenheimer den Verfasser zur Übersetzung des Buches תובן ה׳ aufforderte (at the instigation..)? Meir erzählt von David: אף ראה ספרי מאיר נתיב אוגר מליצה ומתאר צח לשונו המה הנולדים לי בבחרותי וכד והאחרון בהיותי בן ה מ ש ע ש ר ישנה הברתי, אך ער עתה להדפיסו אחרתי וכד, ואקח לידי את הספר הזה (so) חובר חבר דברי יהלומות עניני כדור הארץ וכד, וכקצר את הנארעה עליו בין נשואיו תוכו וגופו וכד, וכניתיו תוכן הכדור וכד ואקח גם -לידי באור .כדור השמים לבל תחסר בו ידיעה 1706 ,5406 (ב bei Neubauer (nach der Reihenfolge) nicht blosser Druckfehler, s. unten das Schluss datum. 2) Ein Produkt dieses eigentümlichen Potpourri ist der sogenannte »קדוש vom ganzen Jahr«, der gedruckt werden sollte, so länge ihn noch jemand kennt.