Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1904-09-01 · Heft 9-10 (September 1904) · p. Seite 615

Eine Ode Wolf Heidenheims aus dem Jahre 1795. 615 עוד תשגה כארז בלבנון תפרה כתמר תסריח ולפני שמש שמך ינון כתר לראש נינך תניח ובכל דרכיך תצליח. קח ברכה אצלו ממעל באהבתה תשגה כל עוד התעדן בביתך ולא תמעוד ולמה לקראת נשק תעל הלא הגדלת שמך מאוד? גבורתך יגידו הגרים שמה יצאת לעמיך ויכתרוך עדת צרים אך אל לחם את לוהמך והצילך לישע אומיך, Möchtest Du doch immer steigen hoch, wie Zedern Libanons! Sei Fruchtgesegnet, gleiche dem Palmbaum! Dein Name werde kund wie Sonnenlicht? (sic!) Vererbe Deinem spätesten Enkel das goldene Diadem[ Und alle Dein Werk gelinge! Grossen Segen, o Fürst, hat Di r der Herr beschieden.. Nun wohne stets auf Deiner Burg! Und pflege fröhlich Deiner Gattin Liebe. Wolltest Du noch mehr zu Felde ziehen! Blühen nicht Lorbeern schon genug um Dein Haupt? Weiss der Türke doch um Deine Tapferkeit, Dort zogst Du aus zum Wohl deutscher Völker. Ergrimmter Feinde Schaaren umringten Dich, Doch Dich erhielt der Allmacht Hand, Zum Heile Deines Volks.