Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 6 · p. Seite 545

<ז54 lieber Abraham bar (’hi.jjas Buch der Enthüllung. Mer jftraham bar Chijja’s ,peh Ser £nlhüll11ng‘:')« Von Dr. J. Guttmann. (Schluss). Wir schliessen diesen Thoil unserer Darstellung mit Ahraham bar Ohijja’s Ausführungen über die Wieder- I) e 1 e b u n g* der Todten. Nach der auf zahlreiche Schriftbeweise gestützten Erörterung, die Saadia dieser Lehre gewidmet habe1), hätte 08 eigentlich, so meint der Verfasser unserer Schrift, seinerseits einer Wiederaufnahme dieser Frage nicht mehr bedurft-, wenn nicht von manchen der in Spanien \v i e in F 1* a n k r 0 1 c h lebenden Juden die Ausführungen Saadia’s in Zweifel gezogen würden. Yon Weisheitsdünkel erfüllt, erklären es diese als unannehmbar, dass der Mensch nach dem Tode in dieser Welt zu einem neuen, nicht mehr dem Schmerz, der Krankheit und dem Tode aufgesetzten Leben erweckt werden solle, da dies der me uschliehen Vernunft und dem Naturgesetze wiederstreite und auch iu der Schriftder Wiederbelebung der Todten keine Erwähnung geschehe“). Die von Saadia bcigebrachten Schriftbeweise werden nämlich von ihnen unter Verwertung -) Corrigenda : S. 450, Z. ö v, 0, Mani statt Mosos : S. 457, Anm. Z. s v, 0. ab7T, statt aur/;. 403 •א. Antu. 2. Z. 9 v. 0. ausgefallen (bei Lassen) S. 599 i'g.; das. X. 10 Massinli statt Maandi : das. Z. 11 Memoire etc. sur 1’ In de statt the our V Indo. ') Ueber die Wiederbelebung’ der Todten handelt der siebente Abschnitt des Emunoth wo-l)eoth. Vgl. Guttmann, Koligiousphilosophie des Saadia S. 215—229. -) Pforte III. Anf. fol. 20Tb: כדי היה לי לשתוק ולחשות מלדבר עד העני] הזה ולסמוך על דברי רבינו בעריה גאון זציל אשר חבר בםפר האמונות והביא ראיות רכות מן הכתוב על תחיית המתים כגון יהיו מתיך נכדתי יקומון, הקיצו ורננו שוכני עפר, אשר הוא .מבטיח בתחיית המתים לצדיקים כגון מתים בד יחיו רפאים בל יקומו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו אשר הוא מיאש את הרשעים אומות העולם מהיותם חיים לעתיד לבא . .... ועל כן הביא רבינו סעדיה זצ״ל ראיות ובברות שאין לכתובים האלה טעם אחר שיהיו מתפרשים עליו כי אם תחיית המתים וכי המוציא את פירושן סן הדרך הזה רשע יהוטא ושנה בדבר הזה ושלש ודבריו נכוחים ומקובלים בעיני כל המאמינים ולא י היה לי להוסיף עליהם אלא שראיתי ושמעתי על אנשים מבני עמנו בדור הזה מדם בספרד ומהם בארץ צרפת שאין דברי רבינו סעדיה זצ״ל אלי מבפיקים להם ומפני שהם חכמים בעיניהם וסומכים על בינתן ובטוחים ברעותם קשה עליהם שיהיה אדם הי וחוזר על העולם הדה אחד מיתתו ואמרו אין זה יכול להיות כי אם יום הדין הגדול והיה קשה להם שיהיה אדם הי בעולם הזה שאין הצירים וההלאיים והמיתה נוטים עליו ולא מגיעים אליו כאשר יהיו כד העודים מלןברותיהם לעתיד לבא ולא ראוי להאמין בדבר הזה מפני שאין שקול דעתם מודה בו ואינו MonÄt8»ohrifl, 47. Jahrgang35 .־