Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 4 · p. Seite 368

368 Purim und Parodie. a) als כדרש להגוכה aus dem Leipziger ms. abgedruckt in Jellinek's 132 י1 בית הט׳; vgl. p. XXIII. Der Anf. ישתבח שמו bis Ende S. 132 ist vielleicht später hiuzugefügt; die Geschichte von Judith beginnt in ms. München 117 5: תנו רבגן ביכי כלבות יון הרשע גורו שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, מה עשו ישראל היו עוסקין בצנעה, ועוד גזרו שכל שיש לו שור יחקוק על קרניו הרינה כה [עשו] עמדו ומכרו כל שוורים• Z. 9 v. u. vor המלך steht dort אליפורגו. Zur Sache vgl. K. Schmidt, Jus primae noctis. 1881 S. 18L Zur Geschichte von Hanna S. 130, 8. mein Pol. u. apolog. Lit. S. 265. b) מדרש* אחר לחנוכה bei Jellinek 1. c. S. 137, anf. בשנת ב׳י־ג שנים,, hat (nach S. XIV) die aramäische Megilla benutzt; in Jellinek/s Quelle, dein חמדת ימים f. 67, heisst das Stück מדרש אנדה, eine sachliche Bezeichnung. c) ein kurzer Midrasch über dieselbe Geschichte in ms. München 1174 beginnt כתיב כה אמר ה׳, ed. von Jellinek ב׳ המי VI, 1—3 (s. S. V), was in der II. Ausg. des Catalogs nach zu tragen ist. 20. מי ל י ד ברי הו ת א, eine parodirende מסכת חנוכה mit Iic,8chi u. Tosafot, vo-n Josua Abraham Calimanni b. Simcha, zu 13 Jahren verfasst, anf. מאימתי זמן צחוק של חנוכה ר, גרגרן אמר, Ven. 1617; Catal. Bodl. 1554, in Kayserl. Homil-Beibl. II, 35 ist ״Josef“ Druckt; Benj. 324 n. H08 zu berichtigen. 21. מלחמה ואהבה. Drama aus der Zeit der Hasmonäer, aus dem Französischen von Arnaut übersetzt, Warschau 1898 (Catal. Kauftmana 37 S. 3 n. 35). 22. מסכת חנוכה besass •aus den} Nachlass dos David Franco Mendes Dr. Sommerhausen in Brüssel (Litbl. VIII, 754), der leider Nichts darüber mitteilen wollte (das. XI, 182). 23. מסכת חנוכה mit Raschi und Tosafot, Parodie, ״nebst einer grösseren Dichtung für Purim“ von Jacob Segre (6 Bl.), ms. Kauffmann Catal. 1898 N. 25 S. 23 n. 208 (auch oben Jg. 1902 S. 475 nachzutragen). Aus dem Catal. geht nicht mit Sicherheit hervor, ob auch מס׳ חני von J. S. verfasst sei. In K2s Catal. 14 ms. 79 wird ein anonymes uavollet. 'מ' ח verzeichnet. Jakob Segre ist ebenfalls unsicher, da zwei dieses Namens in Betracht kommen, der ältere in Casal Monferrato (b. I8ak?) lebte in dieser Stadt im XVI—XVIL Jahrh. (Cat. Bodl. p. 1255 u. Acld.; Nepi S. 211 u, 214 unter n. 262, Mortara, Indice p. 60),