Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 3 · p. Seite 264

204 Dor Stroit um den Moreh <108 Maimonides in Posen. ואחזור על דברי הראשוני׳ ואוסר מה שחייבת אתה הסברי ראש אדונינו הרמב״ם זיל לכלך מלבי הסלבי׳ יוד' באמרך שהוא היה מין גמור (בעבור שמצאת באיזה ספר פסול ע׳ד עד ספי עד איך שכתב הרמב״ם זיל בספר מורד. הנבוכים1) שהטלאכי׳ של אברהם היו נראים לו כן במראה הנבואה ולא היה כ; במציאות הדן לשכל, וכן אתונו של בלעם לא נמצאת בתואר הזה המפורסם, ועוד דברי׳ הרומים לאלה.) על זה אשיבך מלין. לא על דעתי להספיק וליישב דעתך בזה, (רק להראות השרים בהורה והמכניס בחכמה את יופי השפר הזה ריל מורה הגבוכי׳ וכל זה בכללות ולא בפרטות) כי ידעתי בך הסבל שלא תקבל דברי אפי׳ עם בל הסברות וההוכחות היותר טובות שבעולם ואפי׳ אם יבאו מלאכי אברהם ויעידו על דברי. כי העדי הקשה (5 .S) את לבך ואמץ את רוחך למען נפול תפול ולא תוסיף קום בעבור מריך הגדול.הקשה כי כבר התריתי בך בק״ק פראג שתסור מיה הענין הרע ותבעתי אותך לדין.זה לפני כל בני הישיבה ונידו עליך בכל תוקף לסור כזה וקבלת עליך את הדין אבל לא קיימת רק נתת כתף סוררת. ותכף בואך הנה ק״ק פוזנא הוספת להרף ולגדף והיית מלעיב בטלאבי אלהים ומתעתע בחבטיו דעדיפי מנביאי קדושי׳ משרתי עליון. ואלה האנשי׳ נקובי השם אשר חרפת וגרסת והרענת עליהם, הרטב״ם והרסב׳ן, והשר יצחק אברבניל, ור׳ יצחק עראמה, והרי ש״ט, והרי אברהם אבן עזרא, ורבינו-בחיי הזקן, ורבנו בחיי השני, והרלב״ג, והרי דוד קמחי, והרי יוסף אלבו, והר׳ יצחק הישראלי השני, והרשב־א, והחכם ר׳ יונה שחבר פירוש על האלפסי, ורבינו סעדיה גאון, אפרת אלה לא יראו יה י׳־ח בארץ החיים. ונתת הסבה באלו באשר קצתם פיהם פתחו בחכמות החקיריות ותורת חסד פילוסופיא על לשונם, וקצתם הוציאו האגדות של התלמוד סן פשוטיהם והטו אותם לבינה אחרת שבלית אשר אין ספק שהיתה קבלה בידיהם סן רבותיהם שקצת האגדות פשוטיהם גוזמא בעלמא ולא היו דברי׳ מעולם, ואין בהם רק תוכם ופנימיותם, והחיצוני קליפה ויזרק, מצורף שזה יראה בתחלת המחשבה השכלית, מצורף עוד שחדל בעלי התלמוד העידו על זה ואמרו דברו חכמי׳ בלשון הואי ובלשון גוזמא בפר׳ גיד הנשר,2) ובשאר מקומו׳. ואין ספק כי מה שקראו הנביאים והמשתמשי׳ ברוח הקודש לתורתנו הקדושה הנכללת מתורה שבכתב ותורה שבע־פ, חכמה בסתם, כמו שכתו׳ לדעת חכמה ומוסר, אני חכמה־ שכנתי ערמה, שזה אינו בעבור .42 ,M. N. II (י .Chullin 90 b, Tamid 29 a (*