Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1903-01-01 · Heft 2 · p. Seite 178

17S Purim und Parodie. שני: .1 פיוט ע״ס א־ ב מהרגוס ירושלמי עה״ת, 2 פיוט ע״ס א*ב מתרגום ראשון, .3 פיוט ע״ם השר״ק מתרגום שני. ף ערב ועץ• המן <ע״פ הילקוט .(פסוק יעשו עץ גבוה Im § 2 weist 11. auf Stellen hin, nach welchen man in alter Zeit bei jedem Mahle, namentlich des Abends, sich ״ein wenig betrank44 (שברון מעט). 20. Ich stelle hierher ein Buch, dessen Beschaffenheit ich nicht kenne: P u r i m — A new fashioned Annual for an old fashioned Feast. Published by S. //. Valentine. Jewish World’s Office. R. 1 (nicht mehr erschienen). London 1883 (108 S. — Bibliotheca Anglo-Jud. 1888 p. 151 n. 1297). Aus unbestimmter Zeit. 21. Italienische Anreden eines Anonymus an die Jugend (לנערים) an Purim, ms. Halberstam 263 (Hirschfeld's Verzeichnis, Jew. Qu. XIV, 695 n. 2595)1). 22. ש* ר ה ומרדני יצא eine .,haggadische Erklärung44 von Esther 8, 15 in arabischer Sprache, geschrieben von» Isak b. Jchuda אלנזיר in moderner persischer Schrift, ms. Bodl. Neub, 2025 (vielleicht ein Fragment, nicht aufgenommen in meinem Arab. Lit. S. 289). Uebersetz ungen und Bearbeitungen des Buches Esther in verschiedenen Sprachen sind durch Purim veranlasst und gefördert worden (Zunz, G. V. 413, vgl. Israel Crcscas, אגרת הפורים Anf,). In Saragossa las man sogar das Buch spanisch, wogegen Isak b. Scheschet, G־. A. 388—91 sich erklärt (Graetz VIII, 35). Eine arabische Bearbeitung in Reimen s. Arab. Lit. S. 189 u, 104 h; eine deutsche in Reimen enthält ms. München 347? 23. Joseph Oorcos, Lehrer des Samuel Modena (er hört von Chajjim Cohen) verf. חרושי סמ׳־ג über מצות פורים; ms. Casanat. 138, Sacerdote, Catal. p. 50S. 24. In einem alten Bod.1. ms., worüber ich in Kerem , Chemed, Mitteilungen gemacht habe, f. 48, wird dem Saadia Gaon (זג״ל) ein Memorialreim (חרוז, arab. מאפרה) über den Kalender zugeschrieben: היום פורים, מהר כעורים, שלישי מדורים, והוא המרורים, רביעי בכורים, חמישי תקיעת שופרים, ששי הפסקת עיבורים, שביעי יום _הכפורים. I נ) als. Halb 197 enthalt Copien des Josef מלרדוף (Mordok b. | Mordechai?) angef. Purim 1715, Hirschf. 1. c .p. 770 n, 351; ״Murdach״; j — בורלה ist hebr. ישתם