Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-03-01 · Heft 3-4 (März 1902) · p. Seite 174

174 Zur Geschichte der Juden in Lublin. גם אדמתנו נשתעבד לזרים, בנינו ובנותינו המחוטבים בזרויורצ חשך משחור תארס מפחד לב וקרב אשר מפחדים שבכל ■יום ויום נופלים בעוה״ר לבתיני ולבתי מדרשות לחבל כרמים כרם חמד ה׳ צבאות לקחת תינוקות של בית רבן ילחובנו הלא למשמע אוזן דאבה כל נפש ונמס כל לב וכל ברכים תלכנה, מיום על יום מהומה רעש ומבוכה בי הוגה ה׳ ביום חרון אפו פניו לימין ואין תומך לשמאל ואין עוזר ואל מי להשען כי אם על אבינו שבשמים, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובינו וצרה בצרותינו אוי ואבוי הא ואללי כי באנו למרה זו ועפ״י התבערנו(?) מעפר קוטינו וקרא זה אל זה ואמר חזק ונתחזק בעד עטנו ונשינו וטפינו ובעד בית קדשנו אולי יתעשת ה׳ ולא נאבד ח״ו, הצרי אין בגלעד ואם רופא שם אין לדון בינינו למזור, יזאת העצה היעוצה נשלחה אנשים חשובים מלפנינו ויתפללו דרך ארצנו לנריבי בת עמנו הקרובים לצדקה ובחרנו ע״ם ה׳ שני מטיבי לכת וצעדים ה״ה אחד המיוהד הרב הגדול המופלג קנקן חדש מלא ישן פותה בדברים ודורש מהור״ר פייבש בן מהור״ר יוסף אב״ד דק״ק שידלאוו והאלוף המרומם הראש והמנהיג טוהרר ליב בן הרב מהוריד יעקב זצ״ל אב״ד דקק ניקלשפורג ילפתו אורחות דרכם הליכה תמוה ונפלאה בעיני כל משונה ביאת משולחים הללו מביאת שאר משולחים כי לא נסינו באלה ישיתו לבם למסילה ללכת יוטב ולילה יחישו וימהרו טרם שיצא ח״ו איזה מעוות לא יוכל להתקן מחמת חסרון אשר לא יוכל להמנות ער שלא ישלחו ידם בנפשות כאשר זממו בעה״ח ע״ב כל בני ישראל אחינו, אחינו לצרה בגלות ישאו עין ויכרו אוזן לקול הנשמע ברמה קול נהי בכי ותמרורים קול תרועה ושברים המשברים גופו של אדם, קול יבובי יביב וילולי יליל וגניחי גנח מגודל נפילותנו פלאים כי שהה לעפר נפשנו דבקה לארץ ראשינו יקומו לעזרתה לנו, התכבדו מכובדים, התנדבו נדיבים, יחידים ורבים, האבירים הגבירים שאו לבבכם אל כפיכם, תקעו והריעו, התמרמרו והדמיעו והחרדו חרדה גדולה אל הלקח ארון בית אלקים, תקנאו קנאה גדולה לרבתי עם היושבת ראשונה — איך היתה לשמה, קול צוחה הנשמע בעירנו יש פרץ ברחובותינו ואין יוצא, מפתח הבית חוצה כי אורבים לנפשינו צעדו צעדינו ללכת ברחובות ומבית לבית, שאו ידיכם קדש ותנו מנות מרובים לפדות ולרומם בית אלקינו ולהחיות נפשות רבות מישראל עמנו, מי בכם ירא ה׳ וחושבי שמו החרידים ויראים לדבר הי הרבו טוהר ומתן וצדקה מחייב עליה לאלתר וכל מה שיותן יורשם הכל בפנקס שביד האלופים המושלחים המסומן בכי׳י הסופר שלנו ויושלח ליד האלוף מהודר אליעזר נרו טבדעסלוי ויגיע לידינו. דרשו בשלום העיר הצדק אשר בשלומה שלוי ולכל בני מדינותנו בהיות שקהלותנו יסוד תקועה לבל המדינה כהררים התלוים בשערה ובנפול היסוד חוה׳״ק