Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1902-03-01 · Heft 3-4 (März 1902) · p. Seite 173

Zur Geschichte der Juden in Lublin. 173 והמדינות שתחת ממשלת המלכות של כל מדינותינו מביאים לפני המשפט הנורא במקומינו ועלינו היה כולנה ואככה נוכל לראות כאבדן מולדתינו ובמיתות משונות שנדונו בעוה״ר כי נלקחו למות ומנוים להרג, מי אכזר כי לא יעורר לבבו ומחמת זה הוכרחנו תמיד להזיל ולהעלות תמיד סך עצום ורב ברבית אוכלת בנו ולהשכן בתים להציל נפשות עד מקום שידינו מגעת ולהשתדל תמיד בקבורת הקדושים אשר תחת חרב נתנו ראשם ואשר היו לשריפת אש מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל אוי לעינים שכך ראות ולסיבות הידועות הללו באנו במעמקי מים ושבולת שטפתנו לשעבר ועכשו ביותר כי אפפו עלינו רעות עד אין מספר וצרה אל צרה מגשת כי יבלעונו לגיונות הרבה אכלו שאר עמים ועורינו מעלינו הפשיטו, צרה זו פקודה ואחרת נסמכת מהרו שלל תפפו עלינו הצרות מבלי הפסק בין פורעניות לפורעניות סבונו גם סבבונו. יתר הגזם אכל הילק ויתר הילק אכל הארבה זה חומס וזה רומס זה מורט וזה שוחט אותנו לכפלים כותבת קעקע לקעקע ביצותינו ח״ו ואם כל זאת לא שמנו אל לבנו לקבל עזר וסיוע הכי אמרנו עד עתה הכו לנו שחרו בעדינו, אדרבה עדיין עזרנו ללא כח ואמצנו ברכים כושלות וכל מי שפשט ידו עלינו היינו לו ככרוש רענן מקהלתנו פריו נמצא ועתה תבוא עלינו ויבהלנו אוי לזקנתינו שבישה ילדותינו בעוה״ר שנצטרכנו לבריות ולבקש עזר כי רעדו כי צמאו צפד עורט על עצמם יבש היה כעץ חשך משחור תארם כי משחת מאיש מראהו כי תם. הכסף פסיד כספא שלים כספא אזל מכלינו ובראותם ר,בעלי חובות כי לא כתם, יבש היה כעץ חשך משחור תארם כי משחת מאיש מראהו כי תם הכסף פסיד כספא שלים בישראל, ממרקים כל רעתם עלינו לעשות כלה לשאריתנו ח״ו לקחת נפשותינו ונפשות נשינו וטפינו זממו, עולפנו כתוא מכטר שאין מרחמין עלינו, אוי נא לנו כי ■יגענו באנחתינו ומנוחה לא מצאנו, לחמינו ברעש נאכל ומימינו בדאגה נשתה, כמחבא היינו, כאשד ינוס איש מפני הארי וכמו ספינה המטורפת בים והאניה חשבה להשבר והבע״ח עושי} בנו כרצונם וזה החלם לעשות ששלחו יד במקדש ה,, ונשבה ארון הקודש בית מקדשינו מעט הבנוי כמו רמים לקחי בחובם על פי משפט הנורא טריבונאל יר״ה וחושבים להמיר ח״ו כבודו, זממו כל יפק איש לבוא יחרד לבנו ויתר ממקומו על ההר הטוב והמעולה אשר שם חלקת מחוקקים ספונים וטמונים וגנוז ים עומד על הקלקלה כה״ג, בהר הגריזים סגור וחתום וכלים מלקבור בו מתים וקרוב הדבר שהגאונים וחסידים קדושי עליון אשר קבורים שמה שלא יבואו ח״ו לחטוטי שברא(?) כי נשתעבד לכומרים, הלא לזאת ידוו כל מנהיגי הקהלה נתונים בצרה גדולה בכבלי ברזל הנתונים אל ואל המהפיכת כל פני הארץ, אלו העשירים אזלו ונדלדלו עד אשר לא יותר בהם כי אם נשמתם באפיהם וגוויתם כי