Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 5 · p. Seite 564

564 Ungedrucktes von S. L, Eapoport. דוד נאמן מטיבי וידידי אהובי דורש טוב כלבבי1) המשכיל המושלם יקר במדותיו, נבון דעת וחכם לב הגביר המפואר מוהר״ר דוד פישל ני״ו. <ט׳ תנועות) מנהת תודה אהבה מזכרת דלה היא ־?ךץם נעדרת קחנה כמו בפאר מהודרת אם תיקר, לך היא התפארת, אם לא ממך היתד. נעזרת עוד בבטן היתה נקברת. קבל אותה שימה משמרת מנחת תודה אהבה מזכרת. מאת ידידו ומכבדו כל הימים שי״ר כהן. Diese Widmung gewinnt erst recht an Wert, wenn man bedenkt, dass sie einem Manne gilt, der um die jüdische Wissenschaft überhaupt2) und ganz besonders um das Erscheinen dieses vortrefflichen Werkes grosse Verdienste hatte. Sagt doch Rapoport selbst in seiner Einleitung zum ע״מ von diesem Freunde Folgendes aus: . . . ישראלי הוא לאמתתו ומזרעו של אברהם אבינו וכד . . ולא לבד כי העירני ועוררני פעם אהד פעם לקרבה אל המלאכה, מלאכת הדפוס, אך גם הקל מעלי עול הוצאתה, באשר הלוה מכספו עוד בטרם קראתיו וחליתי את פניו בזה. Mögen diese wenigen aber aufrichtigen Dankesverse des unsterblichen Gelehrten, die hier zum 50-jährigen Jubiläum seines monumentalen Werkes mitgetheilt werden, auch dazu beitragen, das Andenken des edlen Freundes und Förderers jüdischer Wissenschaft zu ehren und möge bei dem Genüsse, den uns das grosse Geistesproduct Rapoport’s stets von Neuem bietet, auch des Mannes mit Dank gedacht werden, dessen Verdienst um das Erscheinen desselben der Verfasser so lobend hervorbebt.;רית דוד(‘־ 2) Vgl. den von!Frankel ihm gewidmeten. Nachruf (Monatsschrift IV, 159 f).