Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1901-01-01 · Heft 3 · p. Seite 336

336 Anlage des Jacl Hachasaka. zweite Abschnitt von הלכות מע־שה הקרבנות ist eine Einleitung zu der Halacha von den Thieropfern, Abschnitt XII. das. eine Einleitung zur Halacha von den Mehlopfern1). — ה׳ אישות VI, 1—13 werden die allgemeinen Regeln der vier Arten von תנאי definirt, als Einleitung zu den דיני תנאי überhaupt2). Solche einleitende Halachot unterscheiden sich durch nichts von den übrigen Theilen des Werkes und erscheinen daher nicht im. gehörigen Lichte. Eine wichtige Einleitung zu הלכות גירושין giebt sich mehr als Nachtrag, denn als Einleitung3). Und doch ist dieselbe zum Verständniss dieser Section von vorne herein wichtig4). Ebenso ה׳ יכום וחליצה VII, 2h Blicken wir auf das in diesem Kapitel Gesagte zurück, so ergiebt sich, dass dem J. H. sowohl in der Anlage als in der Ausführung manche Mängel und Unvollkommenheiten anhaften, dass dieselben aber bei der Aufgäbe die sich M. gestellt und bei dem von ihm bearbeiteten Material kaum zu vermeiden waren. Mögen dazu sogar noch andere Mängel hinzutreten5)), der J. H. ist und bleibt dennoch ein architektonisches Kunstwerk, Verzeichniss Oer Schriften und Abhandlungen Zacharias frankd’s. Zusammengestellt von Br. M. IBraim. In dem vorliegenden, einfach nach der Zeitfolge geordneten Verzeichniss sind die Anfangsworte der Bücher-Titel fett, die lieber- Schriften der Abhandlungen in kleiner Schrift und die Stichworte גדול, אנדרוגינוס, טומטום, חרשים, ופקחים. שים כל השמות האלו לעומתך תמיד ואל ילוזו מעיניך כד עניכיהם כדי שלא נהיה צריכין לבאר כל שם מהן בכל .מקום שנזכיר אותו L) Beide Einleitungen sind Umschreibungen der Einleitungen M.’s zn seinen Commentaren zu זבחים und מגהות. 2) Hai. 13 das.'lautet: שים כל אלו הדברים של תנאים לנגד עיניך תמיד וכ״ט שאתה שומע המקדש על תנאי כך וכך או הנותן גט על תנאי כך וכך או המוכר או הנותן עי; תנאי תדע שהתנאי יש בו ד׳ דברים אלו שבארנו, כדי שלא נהיה צריכין לפרש אותן בכל מקום ואם הסר א׳ מהן אין כאן תנאי 33 ה׳ גירושין X, 1—3 - כל מקום שאמרנו בחבור זה שהגט בטל או אינו גט או אינה מגלרשת . .... ובל מקום שאמרנו בחבור זה שהגט פסול .... וכל מקום שאמרנו בחיבור זה הרי זו ספק גירושין + . . . .. M. hat sieh hier eine von dem Talmud abweichende Teiminologie geschaffen ,״ vgl. מ״מ das. 5) Vgl. Frankel, der gerichtliche Beweis, S. 107 und Grundlinien des mos.-talni. Ehereehts, S. 15.