Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 7 · p. Seite 344

344 Zur Charakteristik des Levi ben Abraliam ben Ohajjim. ihr, sondern eine seit ihrem Entstehen in ihr liegende, prae־־ destinirte Variation. Die Wunder sind ganz ebenso praedestinirt wie die Gesetze. Sie finden in dem freien Schöpfungsacte ihre zureichende Erklärung, ganz wie dies mit der Mannigfaltigkeit und Verschiedenartigkeit des Naturlaufes der Fall war1). Mit der Lehre von der Weltschöpfung steht und fällt daher die Annahme von Wundern2); nur dann sind diese möglich, wenn die Naturgesetze durch einen freien göttlichen Act in die Existenz gerufen wurden. Deswegen ist auch Gott allein im Stande, Wunder zu üben3); der Prophet ist nur Werkzeug und Bote, welcher das, was von Ewigkeit 11er beschlossen ist, den Menschen verkündet4). Deswegen steht aber auch das, was aus logisch-mathematischen Gründen 1111־ möglich ist, über der Wunderthätigkeit; denn Gott kann das Unmögliche nicht möglich machen5). Die auf diesen Gründen beruhenden Gesetze sind konstant und völlig unverbrüchlich. b S. oben S. 165f. 2) S. More II, 25: אמונת הקדמות *• הנה היא סותרת הדה מעקרה ומכזבת לכל אות und ibid.: הדעת ההוא לא יסתור יסודי התורה ולא תמשך אחריו הכזבת האותות. S. auch oben S. 160. — lieber die Allcgorisirung der Schlange vergl. More 11,30, über die Gruppirung der Arten von Wundern vergl. Gersonides, Milch. VI, 2, 9 p. 442 (ed. Leipzig) vergl. z. B. die Worte unseres Autors: ומהם יציאת הדבר בעצמות בשוב המטה נחש mit׳ denen des Gersonides a. a. 0. .משל מה שבעצמים ההפך המטה לנחש 3) Gegen Ghazali, ihn Esra und Averroes: s. Ephodi zu More II, 29 אמנם שאר החכמים יש להם דעת אחרה בעניין הפלאים מהם אבוחמ״ד שסובר שסגולת :ע § הנפש היא לפעול בהיולי העולם ולפי ן' רש״ד נפש האדם הנביא תפעל בנמצאות בבחינת היותה נקשרת באחדות עם השכל הפועל וזהו דעת ן' עזרא וכמו שהוא מבואר בסוף כוונת אבוחמ״ד. Die Ansicht des Averroes und ihre Quelle ist ausführlicher dargestollt von Scheintob zu 11,29, letzter Abschnitt. Vergl. auch Xusari V, 12 und die von Kassel S. 397, Anm. 1. dazu angeführte Stelle des Averroes, sowie Gersonides, Milch. VI, 2, 10 p. 446 u. 447: והנה ידמה שכבר נטה יזה 1ג הדעת החכם ר׳ אברהם אבן עזרא ובו". ibid. p. 449 11. cp. 11, p. 453. S. auch oben S. 67, Anm. 6, wo die hier angeführte Stelle des Gersonides nicht genau citirt ist. 4) S. More II, 29 sub ־ilneni. 5) S. More III, 15. Zu dem mathematischen Beispiel unseres Autors vergl. ibid. II, 13 pr. 2: או יברא מרובע קטרו שוד.־ לצלעו. (Ports, folgt).