Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 3 · p. Seite 120

120 Actenstückc zur Geschichte d. Oonliscafcioii (1. hebräischen Schriften. לעכב העובדא ביש. להניח הסברים שבבתינו ולא יכול. וביום חשבת שלחנו ה׳ל גומפריכט וו״שג׳ לההגמון ממענץ יר״ה לאושנבורג להסיר יד הגלוזים מוה הענץ והשי: המבוקש ות״ל ריוה והצלה יעמוד ליהודים. והיה ביום השני בא ט״ק י״ש עם הגלחי׳ והעירונים לקהת הספרים ואותו היום עריץ לא בא ה" ל גומפריבת ודחינו אותו היום בגרמת צעקה וצווחה לקרא הדבר לפני אדונינו הקיסר יר״ה בלשון אפלירן והסכימו יחד הגלחים והעירונים לעמוד הדבר על יום ג לפני העיצה לדרוש ולחקור אם כח בידינו לקרא לפני הקיסר יר״ה מאחר שהדבר יצא מפי הקיסר יר״ה ותשובת העיצה פה יר״ה Mir selten der mandat gelingen tun unt״ היה בוח הלשון והיה ההסכמה ביניהם לבא אחר חצות ובתוך “selten den apeliren כך ת׳-׳ל בא (!) הכתבים מההגמון מענץ יר״ה להגלחים שימשכו ידיהם מזה העניין ודעתו לקנוס על מה שעשו ובשביל שהגלחים משכו ידיהם גם העיצה יר״ה אינם (!) רשאים לפעול בענין וה עוד, ועל יום די יט תשרי שלחנו ה׳ר יונתן ס״ל לרכוב■ אל אדונינו הקיסר יר״ה לבטל מחשבות הרשע ודי, הצליח דרכו ומחשבתו ושלחנו ה״ל קנעבלן בכל שטח אשכנו בכל המדינות לבא אצלינו ליום המוגבל הצי/ חשון ליעץ ולהוועד מה לעשות כמבואר אח״כ. I. Er, der unseren Vätern Wunder gethan, beschirme uns und erbarme sich unser! Am Freitag, dem Rüsttage zum Hüttenfeste 210 nach der abgekürzten Zahl (= 28ten Septemh. 1509), kam der Metzger נ) und mit ihm drei Geistliche und zwei Eathsfreunde liier in Frankfurt a/M., und sie nahmen clie Bücher in der Synagoge, die Tefllloth, Machsorim und Selichoth, alles, was sie fanden, an sich, und er untersagte uns im Namen des Kaisers ferner in der Synagoge zu beten. Seine ['Pfefferkorns] Absicht war am folgenden Tage zu kommen, um auch die Bücher in unseren Häusern fortzunehmen, da der Tag zu kurz war, um das Werk zu vollenden. Aber die Geistlichen wollten den Sabbath nicht stören und ebensowenig ihren Feiertag, den Sonntag darauf. An demselben Freitag schickten wir E. Jonathan nach Worms, damit er sich beim Kammergericht bemühe, ob es vielleicht möglich sei, die böse Geschichte zu hintertreiben und uns wenigstens die Bücher zu lassen, die in unseren Häusern sind. Allein er konnte nichts durchsetzen. Am Samstag aber x) Pfefferkorn war früher Metzger gewesen.