Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 2 · p. Seite 71

Das Rabbinats-Diplom des R. Isaak ha-Cohen in Pinczotv. 71 Gutobjektiv weit höheren Wert hat als ein contingentes, erworbenes1). Schon die Thatsache der Uebel, welche durch die Gestirnbewegung erzeugt werden2), widerlegt es, dass die Gestirne uns dienen; es ist ausgeschlossen, dass etwas, das für uns schlimme Wirkungen herbeiführt, um unseretwillen besteht3). (Forts, folgt.) Das RatbinatS'Diplom des R. Isaak taa'Cahen Pinezow. Mitgethcilt von B. Frle&berg“. Zu den Verdiensten unseres unvergesslichen David Kaufmann gehört es, auf die Wichtigkeit der Anstellungsurkunden der Rabbiner für die Eiuzeigeschichte der Geleimten und der *) Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. ועוד בי אמצעי יאמר על שלשה ענינים אמצעי באיכות ואמצעי במדות ומאלה נבחר האמצעי ויאמר אמצעי במקום כל אחד יקר המעלה ובידוע בי מעלת הסבה יתרה על מעלת המסובב והפועל נכבד יותר מפעלו ולזה הדבר גלוי וברור כי העליונים נכבדים מן האדם במציאות ומעלה וכבוד ונראה שאחד ממה שהטעה המדברים בזה בראותם כי צדקת האדם תבא מצד בחירותו וכבשו את יצרו ולזה שכרה הרבה מאד אבל המלאכים מעלתם טבעית כי אין יצר הרע שולט בהם אבל הם ענין קיים ולא שארו [שערו] ביתרון מעלת המחוייב על האפשרי והגה גריעותם מבוארת בכתוב אף מן הגלגלים והכוכבים כי אחר שאמר כי אראה שמיך (Hiob 25,5f) ואמר הן עד ירח ולא יאהיל וגו׳ (Fs. 8,4f) וגו׳ אמר מה אנוש כי תזכרנו ואיך יהיה בעבורנו מי שהוא גדול ממנו במעלה ובמקום (ibid. 15,16) אף כי נתעב ונאלח וגו׳ ובגודל המופלג ויהיה המקיף בעבור המוקף והכדור בעבור הנקודה והזך המאיר בעבור העבור החשוך והנורא [והצורה] בעבור החומר. 2) Der Ausdruck im hebr. Text, dass die Sterne uns ״Böses zufügen״, ist nicht wörtlich, sondern nur als Ausdruck der objektiven Thatsache zu nehmen. Unser Autor steht jedenfalls auf dem Standpunkt Ibn Esra’s, der für das gesetzmässige Wirken der Gestirne den klassischen Ausdruck hat: לא ירוצו להרע או להיטיב רק ככה דרכם (Exc. zu Exod. 34,1; ibid.: לא ייטיבו ט ולא ירעו., zu Exod. 23,26: לא נבראו להטיב או להרע)• 3) Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. השמים והכוכבים מנהיגים אותנו ברצון האל וקוציהם [וקונים] לנו החיות והכח והתנועה ולמעלת השמים אל [על] הארץ והיות הארץ כיסוד כי חכמה (Spr. 3,19.) וחומר והשמים להם צורה אמר יד בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה למטה מתבונה כמו שהתבאר וממה שיסתור לפי דעת האומר שהם נבראו לשרתנו ולהועילנו מה שנראה התחייב הרע וההפסד בעולם מקצת מידי התנועות המערכת ומהיות קצת כוכבים מזיקים ומריעים לאדם גם כי ימצאו כמה דברים מזיקים בלתי ידועי התועלת התחייבו לטבע ההויה וההפסד על כן הדעת מכרחת שהגלגלים אמנם נלוצאו לעצמם והם פוערים לפי כחם והשפלים יקבלו מהם כל אחד כפי טבעו וכפי מה שיזדמן ויתגלגל בעת ההיא מתנועתם ופעלתם.