Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1899-01-01 · Heft 10 · p. Seite 456

Zwei alte arabisch* l’ebcrset'/un^en des Huches Kut.11. 4.rd> 1ג^ Jעטי עובד <£j Lol עטי^ ישי jj! עובד 3ג. _ ישי 18 - דוד»). - (’vjjt 18 ^י10 פרץ xi^l öl פרץ (l * * 4.xd fjj er* חצרון. — oJjjl פרץ ,.חצרון 19 - .( חצרון 5 * * 0Jjl רם ‘3ךם 19 ןחצרון עטינדב. _ (8xJj)t רם ,.רם עטינדב. . פרץ נחשון לנחשון 20 5_עמינדב 0J.I י לנחשון 0J.I נחשון 20 ^עמינדב 21 לשלטון שלטה. _ oJjl לשלטון שלמד״ — 21 vXl עובד. — y בעז ,.בעז oJjl עובד_ xJy בעז. בעז < ובד 0J.I ישי ן_ישי 0Jjf iVj 22 ןישי 0J3I ישי ^עובד 22 _ צי^ג. OsJjf l) B «וסם. 8) 0 u. B אבי• *) Nach L ist Vers 17 zu übersetzen: ״Und es benannten ihn die Nachbarinnen mit einem Namen, sprechend: geboren >vard der No‘omi ein Sohn; und sio nannten ihn ‘Obhedh. Er ist der Vater Jischajs, des Vaters von David.“ 4) Die letzten beiden Worte fohlen in 0; B liest ר, די שרח תיאליד י) Auch Sa’adjah übersetzt חולדוח mit Js-Jö wobei die Form sXaJ'Ci charakteristisch ist. — Vergl. I M 5, 1 u. Anm. °) Mit diesen Worten schliesst 0. \