Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 5 · p. Seite 199

Welcher bibl, Ortsname ist ״Cedson1‘ im Ünoinastikon d. Hieronymus?!99 Zahlen in 7 u. 40 fordern .sie“. Auch Knobel halt in seinem Commentar zu Josua die 2 Verse für echt und urspriinglich. Er sagt: ״Mit grossem Unrecht hat H. Jac. b. Ehajim in seiner rabb. Bibel von 1525 auf die Autorität der Masserah hin die 4 Städte weggelassen, und viele Herausgeber sind ihm thörichter Weise gefolgt*‘. Prof. Kautzsch bemerkt in den werthvollen ״textkritisehen Erläuterungen*‘ zu der von ihm herausgegehenen vortrefflichen Uebersetzimg der heil. Schrift (S. 5): ,,Die Verse 315 u. 37 sind in mehreren Ausgaben auf die Autorität David Kimehihs ') hin als unecht weggelasson. Dass sie jedoch ursprünglich (und nicht erst aus 1. l'hronik 0, 03 f. * nachget ragen) sind, lehren die, Vers 40 u. 41 angegebenen Uesamnuzahleu. Die Verse lauten nach den* editio Munt nana: וטביטד, ראיבן א/ עיר יי קר ט ד, רצח אי־. בצי ב:ירבי־ •א: ני גישר אח יחצה ואר ניגר־שה: אח קדביוח ואח בלגי־שה 'אח כדפעח :אח ייגר־שד, ערים ארבע:. Luther hat die Verse nach einem etwas kürzeren Text.“ Die Akten über diese für die Massnra und Textkritik der Bibel wichtige Frage sind sonach noch nicht geschlossen, (‘in(‘ Revision derselben thut noth, sie müsst(‘ dir Hauptaugenmerk auf das erste Auftauehen resp. die erst(1 Weg* lassung der zwei Verse richten. J) Wie wir oben gezeigt, beruft sich David Kimchi (11 £»(>— 12Hf)) auf die um 200 Jahre ältere Autorität des Gaon Hai (1)08). Wir lassen /,ur Vervollständigung des Materials das betr. Kespoimun •des Letztem 1X0. 715, ed.^Cassel)^ hier folgen: ,דג־שאלתש בלצי:ו בכפ- יהושע בעי־י בני מ״יי ולמשפחת בגי מר״ מ־—י לולתי ע״י כד השבגיש: דע שלא הוהב״ו בגי מ"", בדו: ראך ער פי ע:יא־ הי״ב עיר לא הזכיר רבת' שבו,;; בנפי• יהושע אלא נדר אוהב ב:ד י ד-י הוזכרו בפרג• ברברי הי מ י ב וזד, הוא פיג השמונה האמד־ות בב' יהושע, ד, ממגר זבלו; יקגעב קרתה דמגה :דד/ ד' ממגד. גד רמות בגלעד שהגיב חשבו; יעו/ והר' הגשא־־ות הפרוצות בדב״י הישיש ממגר ראובן וכן נח' ומעב" לירדן ירהו שז־ח השמש ממגד. האוב; את בצר במרב" ואת מגרשיה ואת יהצה וג׳ ואת קימות יב' ואת מיפעת ו:/ גשצא בס' יהושע הזכיר שממגה לברון ושממגו: גד, ושממגה ראובן דא הלכי/ ובדברי הימיב פירש מראש העני; רבגי מדרי ו:' ממגה ראובן וממגד. גד ומשגה זברון בגוד" עריש שתי ש עש־ה, גמצא כולו נאשר בס' יהושע כי רקחו בגי מרדי יהצה קדמות דיש וגה (?) :חל:1 דגלות שהגיש חשבון יעל/ ולקחו עיר עריש אה״ות חומות (?) שתי ש עשרה, ובדברי הישיש כ;;באן) ק״אש קיתה דמגה גדי יל וכן (וכאן) א' דשוגו (?) ותבור, ומראי; הדבריש שאך. כדר א׳ בדברי הישיש רארבע העריש, כי תבור הי הוא ליש בד שתי עדיש מארד. וכשאמר הבור כאילו אמר יקגעם וק־ר״ה, .ואך דמוגו(!) שס האדץ ההיא כולד. שיש בה שתי ע־־יש, וכשאמר דמוגו (?) כא״ו אמד דשנה נהלי. (Für דמוגו muss es stets רמוגו heissen.) Man ersieht aus llai’s gewunden er Erklärung wio schwer ohne die 2 Verse in Josua die betr. Stelle zu erklären ist und zu welchen fast unerlaubten Interpretationskunststückchen er greifen muss, um die Lücke auszufüllen und die sich daraus ergebende Schwierigkeit nur einigermassen zu verhüllen.