Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 7 · p. Seite 321

Zur Textkritik des Kusasri. 321 diesem bestimmten Sinne gebraucht, wurde. Vielleicht ist גזעחקלה ZU lesen, und in einem almlielien Sinne zu vorstehen, wie J. 11. מעתקל gebraucht, vgl. V, 5 יאל תאמין למתהבם ולא תצדק אלמעתקר —. Spitz!,in di ge, durch Klügelei gefundene Ansichten würde in den Zusammenhang gut passen, im Hinblick auf das vorhergehende בנפש התמים, ebenso in Bezug auf den Anfang אי; בזה תועלת דלת ר.הדוד בדברים. Cap. 20. כי אין היריעה במה שיהיה היא הסבר. בהיותו באשר היריעה במה שהיה איננה סבה להיותי אך ראיה עליו בי הידיעה לאלהים ולמראבים ולנביאים ולידעינים. Ebenso 0. בל דלילה עליה באן איעלם לרה או לימלאיכרז או ללאנביא אי ללבהנה; dass aber dies keinen rechten Sinn giebt, liegt auf der Hand. Denn, dass das Vorherwissen Gottes ein Beweis sei für das Vorhenvissen Gottes, des Propheten u. s. w., giebt einen ganz ungereimten Gedanken. Auch ist עליו ein Beweis, dass ראיה sieh nicht auf das Folgende bezieht. Für באן ist באן zu lesen und demnach zu übersetzen תחיה הידיעה לאלהים או לכ׳דאבים או לנביאים אי לירעומם. Das Vorhenvissen Gottes von dem, was sein wird, ist ebenso wenig Ursache für das Einfreilen desselben, wie d/is Wissen von dem, was war, Ursaehe dafür, dass es gewesen, sondern ist nur ein Hinweis darauf. Das Vorhenvissen Gottes unterscheidet sich in diesen' Beziehung nicht von dem Vorherwissen der Engel, Propheten und Wahrsager. Ebensowenig, wie bei diesem, ist bei Gott das Wissen Ursache für das Sein 1). ') Nachträglich sei hingewiesen auf folgende Stellen: S. 299, Z. 19 שכזו זאת זולת עצב זאת, nach 0. ist עצם nach ששו zu ergänzen. — S. HOI, Z. 6 אשר הרשך להם מן עיני העצמים מה שהופך ומה שנברא להב מן ההזיות. Der Text ist offenbar verstümmelt, weil er in keiner Weise eine richtige Verbindung giebt, und weicht überdies von U. ab: זמן קלב רהב אלאעיאן ומן אכתרע להב מן אלאכואן• Km scheint, dass מה שהופך bloss andere Uebersetzuug sei für אש־־ הופך oder gar Emcndution. um anzudeuten, da83 אש״ hier nicht Relativum sei zu יש׳״א״, sondern Neutrum -- ואשר. Die Vorlage T.‘s lautete wie es scheint;ומא ק״ב להב [מ;| ן־דאעיאן ומא אצת־ע להם מן א״אכוא. und demnach wäre im Anfänge zu leseu:! ואשר הופך, oder richtiger noch ומה שהופך Für עיני ist kein Anhalt im Texte. — S. H04, Z. 1 במא 1 שמא. — S. 819, Z. 19 ובנבואה .1 בנבואה: vgl. die unrichtige Uebersetzung C.’s. — S 8*27. Z. 21 0 לתכליתם genauer לחלקיהב. - Daselbst, Z. 23 אלאמ״) עני; .1 עיון) — S. 329, Z. 16 .בהתחלות .1 ^בתחלד. — Daselbst, Z. 28 nach והקבלה ist הנמשכת aungeiahen (אלתואתר>, — S. 335, Z. 16 בי חרוש הנער״ צריך אל בונה (nach 0. und einigen Ausgaben סבה zu lesen) 0 .:סו שהעדר החדש צריך אל סבה. ist hier ebenso in Unordnung, wie die Uebersetzung, der Gedanke aber erfordert durchaus eine Umstellung: בי חדוש ההעדר צריך אל שבה בכזו שהגעדר החדש צ־יך אל סבה — S 337, Z. 26 הידיעות entspricht 0. אלמערומאת, Aber gleichwohl ist die von C. verzeichnete Variante עלולים richtig, weil nur diese einen Monatsschrift. 41. Jahrgang. 21