Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-07-01 · Heft 10 (Juli 1896) · p. Seite 458

458. Handschriftliches aus der Hamburger Stadtbibliothek. לו גוף בהיר ומאיר, וכמאמר דור כי אתה נרי תאיה והנה לפנינו לעד, זה צדיקים כאור נוגה ובכוכבים לעולם ועד. מד, אצטדק בחבור הנעלה, על בחור אשר בסולם החכמות עלה, ומת בבחרותו, ושמים לא כסה הודו׳ וכמה יפה דבר, וחיילים יגבר, והראה לעין כל, כי אף יהיה דרדע וכלכול החיות רצוא ושוב י בזמן כי לשקוט על שמריו יחשוב * והכוכב יישר אחרי היותו גוור, והשמש אחר: אשר יערב יזרח ויחזור, ולא יבחן האל כי אם לגדולים, ובשמים אל לקות(?) אלא לשני המאורות הגדולים והשלם יוסיף על שלמותו כשיצרף, וטהרת הזהב באש אך לא ישרף, כן הצדיק לו יסורין בע" ה״ו כדי לזכות לעולם התחיה, וכמאמר המשורר באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה. מד אספר שבחיו, בהריחי ריה ניתוחיו, בראותי׳ בקי בלשון הקדש ותרגום, בלשון זך ובלי גמגום ובפירושי חכמי היהודים אשר נטלו פי שנים, כזה הים גדול ורחב ידים, ראיתיו בקי במקרא במשנה ובכולא תלמודא בספרא וספרי ואגדתא, וגם אני הצעיר לומד מעט בספריהם, להבין את דבריהם, אמת כי יאמר האדון, מה לחוח אשר ביער לשלוח אל הארז אשר בלבנון, לפני שמש ינון, ומה לחרש אשר לא שומע וכאלם לא יפתח פה, נרדם ועולפה, לכתוב אל אשר דורש טוב לעמו, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, למי אשר החכמה היתד, לו למנה: וינק שדי התבונה, אך לא מקשא ולא מפי־יך, כי תורה היא וללמוד אני צריך, ואם טוב בעיני! המעשה, זה אשאל ואנסה, יען כי לשרתו עוררתי רעיוני, ולעבדו שנפרד מתני, לצוות לי אני עבדו אם יהיה נרצה, כי לו אני מיחד נפשי ומאודי בנפש חפצה: ואני תפילתי לאל אשר מדד בשעלו מים, ותכן בזרת שמים, יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, כרצון דורש שלומו וטובתו כל הימים עבד נרצע דון אנטוניו׳ ברינינטי׳ הכותב יום חמשי ט׳ לחדש סיטימבר״י אלף ת״ר״פ״ג ללידת ישו, ות״מ״ג לפ״ק למנין היהודי' י״ח אלול, Quanquam minime 110vite, neque a te cognitus sum usqiie in praesentem diem, in tantam nihilo minus tarnen inter legend um opera eruditissima tua deveni admirationem, 11t virtati eximiae tuae, ne ingratus iudicer, tacere neutiquam potuerim. Quamobrem1 aliis, quibus non Yoveo comparari, literariae Reipublicae bene meritissimis ad te c-onscribentibus, haec paucula inter monendi incessit cupido, et quidem hebraica, quia aliquando et Saul inter prophetas. Ebda vol. 16. Oct. p. 315. 316. Dem Hochwürdigen, Grossachtbaren und Hochgelehrten Herrn Johann Heinrich Majo1), S. S. Theologiae Licentiato und der Hoch ansehnlichen gemeine zu Durlach, weitberühmter 1) 1653—1719 vgl. ADB. X, 123.