Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-01-01 · Heft 4 (Januar 1896) · p. Seite 172

172 Aus dem Diwan des Abu Häcun Moses Ibn Esra.;צפה עצמו2) לשקות מחר 3) כל עת;תו ובר! נוחו 4) עולם האיר בו מןיחו ומאד ערב עלי שיחו5) על־מלקוחי׳ כי זך לקחו ריה כצרור המר רקחו־ עשבי בש׳ם מרפי צמהו חי האל כי ילד;מים 1) גם חי נפש יאשיה כי כוכב עלה במערב אך בלשון ספר דבר אתי מכתב הוציא לקראת אפי ולגן שושן דמו ברדיו ובעת _קךאי אותו אמר מכתב היה לבי שביו 15 ובשיר מתוק מצות ודבש או בית כלא!!) כבגר פקחו ובמי אהב ישיגא פךחו12) ןם יערה עליו תח4.1!) t לבי גרדי נתן ריחו 6) דעי נתן את־־מלקרחוד) לגיל נציב אתו נכחו 8) אחד מכתב אל תוכיחו 9) כי חותם צר 10) עולם בעדו הן־־־עק דודיו כל־עת יגאה גשם חברה מרום תיף 3!) 20 מכתב כגביר עצב עליו מי המו בו ימים על־כי (Schluss folgt.) 1) תולדות ימים ,בנות ימים ,בני ימים ,(ילדי ימים) ילד יום bezeichnen das Schicksal. 2) Hiob 33, 21. 3) Das. 21, 24. להשקות =) לשקות) vocalisirt das Ms., vielleicht aber hat MbE. hier das Kal von rad. שקה gebildet; es wäre dann לשקות zu lesen; da3 Erstere ist wahrscheinlicher. 4) Die Erinnerung an Josijja beruhigt das aufgeregte Gemiith. 5) Ps, 104, 34. «) Hl. 1, 12. מלקוח (ד ist hier synon. mit שבי (Num. 31, 12), während es in Y. 15 ״Gaumen“ bedeutet (Ps. 22, 16). 8) So oft der Herr betrübt ist, stellt er den Brief sich vor Augen — dieser gewährt ihm Ereade und erheitert seinen Sinn. Das כ in כגביר ist dann Zeitpartikel, wie in כחם צח ♦ 4 . בסב טל, Jes 18, 4. Allein näher liegt eine andere Erklärung des Yerses: der Brief gleicht einem Pürsten (גביר), der das Herz des Betrübten (עצב) erfreut. 9) Tadle nicht denjenigen, gegen den die Tage sicn aufiehnen (der von einem bösen Schicksal verfolgt ist), weil er ein Schreiben aufgehalten (eine Antwort verzögert) hat. Eür אחר hat das Ms. אהד, was den Satz des Sinnes beraubt. — Nach מי ist אשר zu ergänzen. 10) Hiob 41, 7. 11) Ms. hat פלא. J2) Yergl. Hiob 8, 11, 3ב־) Noch Ps. 68, 10. 4ב) Jes. 32, 15.