Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-12-01 · Heft 3 (Dezember 1895) · p. Seite 131

Miseelle, 131 Namen seines Lehrers, wonach 1 Jod oben und eines משוכה ארוכה כמין ב׳ (Luzzatto in הליכות קדם s. 68; vgl. Gaster, Beport 1893 S. 61); die höhere Stellung eines Jod erwähnt auch Sam. Zarzah, Ende Levit, bei S. Sachs in Kobak’s Jeschurun, hebr. I, Heft 3, S. 97.). Eleasar Worms (סודי לוייא ms. München 81, f. 136 b) findet in der höheren Schleife die י ,Krone“: י׳י׳י׳ ג׳ יודין וב, על גבל הכתר הרי ל"ב; an die Sefira כתר ist bei ihm nicht zu denken, seinen Zahlspielereien liegt keine mystische Theorie zu Grunde. Den Ausdruck כתר gebraucht auch David Ihn abi Simra GA. I, 206 (angeführt bei Gräfcz YIII, 464), wo angefragt ־wird, ob die drei Jod verlöscht werden dürfen. Trotz der Klage des Todros über Vernachlässigung der Bedeutung der 3 Jod hat man sich schon früher und später abgemühfc, das angebliche Geheimniss derselben aufzufinden. Die älteste Erklärung, und gleich eine zweifache, bietet wohl Tobia b. Elieser in לקה טוב, nämlich zu Exod. 3, 15 (f. 10, ed. Buber) aus den Wörtern אהיה ,אלהים ,שדי. Diese Deutung wird von Jehuda b. Elieser in מנחת יהודה angeführt, wie Buber richtig angiebt (vgl. Einleit. f. 20, IST. 10, H. B. XXI, 30), nicht בעלי התוספות, wie bei Coronel כן גרני S. 64 (beide Commentare sind bekanntlich in דעת וקנים neben einander gedruckt). Die zweite Erklärung in פ׳ נשא (bei Zunz, Syn. Poesie 164, vgl. 6 ס׳ הבהירd), knüpft an יברכך יאר ישא; warum Buber (f. 93 A. 131) hier ein .,vielleicht“ anbringt, ist nicht klar. Diese Erklärung giebt auch Moses Chagis (bei Wolf, B. H., IV, p. 844,ג) cf. III, p. 316 angeblich aus auct. lib. מערכת f. 10; es steht aber dort nicht im Text, sondern im Commentar des Chajjat, der die תיקונים citirt, nämlich תיקוני דהר X. 69, f. 108 ed. Mantua, ygl. N. 13, f. 23b אימץ וכי pTT ותלת). Die zweite Erklärung adoptirt auch Menacheni Ziuni, Ende פ׳ נשא f. 81, 3 ed. Cremona, mit seinen beliebten gereimten Schlussfloskeln: ומצאתי למקובל כי ראשי תיבות של ג׳ פסוקים הללו רומזים לג׳ יודין. על ע״ב [של שם של ע׳יב lies?] ונקודת שוא וקמץ והירק והוא מקובל מן האבות בסוף פסוק ואמרו לי מה שמו בסופי תיבת ומאשר נתדלדלו האשכולות, ואנשי מעלות, נוואלו [ונואלו] עם בינות, רבו השגיונות, .ונתבטלו אמתות הכוונות, ער לא נשאר בעונות, איש אמונות ובד ובו׳ werden auch die Vocale in’s Mitleid gezogen. Wer ist־ Hier יחוד der ungenannte Kabbalist? — Eine dritte Beziehung auf (1663 .Yen) זהר חדש Muter תיקונים findet sich in קדושה וברכה ג) S. Sacks, Jeschurun hehr. I, 3 S. 96 hat Litbl. X, 395 tibersehen; vgl. Catal. Bodl. p. 2731. 9*