Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 11 · p. Seite 489

Der Midrasch Bere3ch.it rabba. 489 den Text der שייטה הדשה darbieten 1). T, die einzige Hs., in der sich der Segen Jacobs in einer der Keeensionen der Agg. findet, schliesst mit einem Cap. 101 (102). L und J1 iiaben 99 Capitel, die sich wieder in beiden auf verschiedene Weise ergeben. Thatsächlich 99 Capitel enthält• auch — durch Eliminirung des Cap. 67 (TTH &en. 27,33) — die ed. pr. des Midrasch, in welcher das letzte Cap. als Cap. 97 bezeichnet ist. Bis zu einem Cap. 97 geht auch die Zählung in unserer Hs. A, in welcher der Abschnitt ויחי mit dem Texte der שיטה הדשה zwei Capitel bildet, und in 01, wo die ש״ ח allein wie in PO2 und M in 4 Capitel eingetheilt 9 Vgl. die folgenden Anm. — Die ש״ה beginnt in den genannten Hss. und J nach Cap. 96 der Ausgaben, welches Capitel (דחי Anfang) AEL bis מהו דברים . . בארצות החיים, PO1 O2 M bis ויה־ יהודה בציפורי שבע עישרה שנח haben. Bis zur ersteren Stelle wird auch c. 96 in R1 commentirt, ebenso weit!eichen die Excerpte in J £§ 154—156; J § 157 Anf. ist aus B. r. cap. 20 (vgl. das. פלאים und גדולה מקריעת ובי׳ ohne קשין ובו׳) und nicht cap. 97, welche Angabe auch in J1 fehlt. Es folgt also nicht, wie Zunz (IT. S. 255, Anm. b meint, aus dem ..Baschr־- Commentar zu c. 97 (1. 96) und aus ־Talk. S. 48c etc. (Frkf.), dass sie auch die Recension der Agg. als Ber. rab. anzuerkennen scheinen. Ebenso ist die ungenaue Angabe bei Lerner a. a. 0 S. 141, dass E (von Lern, als Manuscript IL bezeichnet) die ״entschieden späteren Sectionen 95 bis 100“ der Agg. kennt, za berichtigen: E hat den Text der ש׳ח. Ton allen Hss. ist V die einzige (soweit ich es aus einem Capitelverzeiclmisse fest stellen konnte; die mir z. Z. vorliegende Copie reicht bis c. 45), welche in c. 98—101 den Ausgabentext von c. 97—100 bietet, und zwar beginnt c. 98 ויברך את יוסף ויאמר האלהים וגו׳ יראו את ה׳ קדושיו וגו׳ אמר ר׳ עזריה בשעה וכו׳; c. 99 * ,ויקרא יעקב אל בכיו וגו׳ אקרא לאלהים עליון וגד בראש השנה ובו׳; c. 100 בג ־מי ן זאב יטרף וגו׳ למה הרצדון . . ר׳ יובי הגלילי וכו׳; cap. 101 ויבל יעקב לצוות את בכיו ויאסוף רגליו אל המטה וגו׳ דעו בך ה׳ הוא וגו׳ ר׳ יודה בר׳ ם־מון וכו׳ (vgl. damit GV. S. 254 Anm. a). Cap. 100 schliesst aber .תדע לך שבן הרי דן ♦ . לקיים מה שגא׳ ♦ . כולך יפד רעיתי וגו׳, kennt also nicht die ander© Recension der Agg. לישגא אחרייא in c. 99 (Win. No. 5—12): Cap. 101 endet defect ותהא ארוכי נקובה לארק מפני (vgl. Win. c. 100 in No. 2). Zwei Parasclias, den Agg. und allen■ Hss. fremd sind,י scheinen c. 96 und c. 97 in V zu sein: c. 96 ויקרבו ימי ישראל שבתי וראה תחת השמש וגו׳ ויש לך ללמד מעשאל וכו׳, Ende וישתחו ישראל על ראש המטה.♦ ר׳ יצחק אמד שכינה ראה הדה היא יורוך ה׳ כל מעשיך וגו׳; c. 97 ויהי אחר הדברים האלה רוח איש יבלבל וגו׳, Ende אמר הקב׳ה לרוח הקודש. . הדה היא ואנכי תרגלתי לאפרים ♦ . בשעה שאמר קחם נא אלי ואברכם Cap, 95 in V, den Schluss von רגש und Anfang von ויחי enthaltend» beginnt ואת יהודה עיר קטנה וגו׳ עייר קטנה זו מצרים und endet יקרא על גרמה הדן פסוקה, . ויה" יהודה בציפורים שבע עשרה, scheint also das Cap. 95 von Agg. A etc. durch einen andern Text za erseetzen; vgl. Tanchuma ויהי No. 6 und ואתחנן No. 2. Pesikta rabb. c. 3 (ed. Erieclm. S. 12a), Ko 11. r. 9,11, 14 bis 15, Agad. Ber. c. 5 und c. 78. Die Capitelzählung in T ist von c. 26 um 1 zu niedrig (vgl. die folg. Anm.), daher sich für T 102 statt 101 Capitel ergeben.