Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 10 · p. Seite 441

Miscellen über Saadja. 441 Parasclia XCIY 1). 329) (אליטיף, ebenso Ar. (90 1 ,אלטץ); Agg. (2) חלוטין. 330) לגביה אפוטרכא3) דידהון אמר .. רבהון דיהודאי.. והוא תימה, ebenso Ar. (1212) ..אפטרכא (אפוטרכא) דידהון.. רבהון והוא תימא; Agg. (7) אפטוריקא אמר .. סבהון.. והיא תמהא. Parasclia XCY1 (nach A)4). 331) שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן והסכים הקב״ה מלמעלה עימהם ואילו הן אהד בימי עורא בשעה 5) שעלו מבבל ביקש הקב״ה להתיר להן את המעשרות ובו׳, darauf verwiesen in Ar. (שלש, YIII 91)°); nicht in den Agg., sondern in der שיטה חלשה, in der Wilnaer Ausgabe des Midrasch S. 376. 332) (התחיל מחלק להן פרוקופאותל, ebenso Ar. (פרקופי, VI 449) 8); nicht in den Agg., sondern שיטה הדשה S. 376. - (Schluss folgt.) 1j lieber diese Parascha in den Hss. vgl. Msciir. Jg. 38, S. 523. — Auch No. 4 der Agg. in dieser Parasclia fehlt in APJ. 2) Ebenso P אליטי־ן. — Das. A נרים של פול, PJE גריסץ (E של פולין) ohne den Zusatz der Agg. על עיקת נפש (Win. שהן (שהוא. (rgl. Tosefta Nidda YIII). 3) Ei אפטריכא דילהון. 4) Ueber die Capitelzählung in den Hss., wie über ihre TTeberein- Stimmung in דחי mit dem Texte der שיטה חדשה vgl. w. u. 5) P כשעלו, J Jos. § 18 כשעלו ישראל. G) יובב״ר ברח־־ יעקב ובסוף ברכות ירו׳; das Ci tat שלשה דברים . ואלו הן חרמה של יריחו מגילת אסתר ושאילת שלום בשם וכר ist aus j. Her. 14c, wie öfters im Ar, bei Anführung einer Stelle aus mehreren Quellen das Citat nur mit einer derselben übereinstimmt. 7) E פרוקפאות, E1 (s. cap. 98) רוקו פאות©; J § 157 פקיקפאות, richtig in der Warschauer Ag. und J Jos. § 18. 8) Mit der Angabe וכסוף 5׳ צץ, vgl. w. u. Miscellen über Saadja. Von Dr. Samuel Poznanski. I. Die ״Namensjuden“ bei Saadja. "Bekanntlich c-itirt Saadja in seinem religionsphilosophisehen Werke an zwei Stellen Ansichten von ,,Leuten, welche Juden genannt werden“ (arabisch; קום ממן יתסמון באליהודיה; hebräisch: אנשים שנקראים יהודים) und widerlegt sie. An der einen Stelle heisst es, dass diese Leute an eine Seelemvaiiderung glauben, d. 11., dass die Seele eines Menschen in einen anderen Menschen, oder gar in ein Thier übergehe und umgekehrt.