Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 10 · p. Seite 435

Der Midrasch Bereschit rahba. 435 301) הביא*■־) חכינה וויוג לחרדין יצא ממנו חורור מעולם ג) לא נשך ארם חוורור וחיה שבעטתו פרה (פרדה .1) וחיה על מנת פרדה לבנה, Ar. (הביא הבינה וויוג לחרדון ויצא ממנה (342 111 ,חברבר (3חברבר מעולם לא נשך אדם חברבר וחיה שבעטתו פרדה וחיה על מכת פרדה לבנה; Agg. (15)מה עשה הביא חבינא*) וויוג לה הרדון דצאת מהם חברבר מעולם לא אמר אדם שנשכו כלב שוטה וחיה חברבר וחיה פרדה לבנה וחיה. 302) מבי־כין על האורי•). . מפני שהיא תחילת ברייתה, ebenso Ar.(ברך, ir 192); Agg.מברכים על הנר .. הואיל ותהלת ברייתו. Parascha LXXXIV. 303) את») נקוד עליו, מלמד שלא הלכו וכוי, ebenso Ar. (ראת 1 329); Agg. (13) ונקודז) על את לומר שלא וכוי. 1) B מעולם לא אמר אדם שנשבר חברבר וח־יה ושבעטתו פרדה לבנה ורדה, E מעולם לא אמר אדם שנשבו חברבך וחיה ושבעטתו פרדה ודרה ועל מכת פרדה לבנה, J מעולם לא אמר . . וחיה ומעולם לא אם׳ אדם שבעטתו פרד׳ לבנה וח־די, P מעולם לא חיה אדם מנשיכת חברבר ומבעיטת פרדה לבנה. 2) J מה עשה הביא חביבא ווווג לחרדון ויצא מהן הברבר, E מה . . חבינא וזיווגה לחרדון ויצא ממנה חברבר, Bחכינ׳ רוווגה לחרדון 1 2 3 4 5 * 7׳, P חכינה רדוג לחדרון הצא מהן חברבר, vgl. Ar. Ill 850; j. Joraa 45b חוורבר. 3) Zu 1. wie in A על מנת; derselbe Fehler a-uch in E; in R1 wie j. Joma das. 11. j. Ber. 12b ובלבד, vgl. jedoch Chullin 7a; in A und Ar. vor שבעטתו wohl לא אמר אדם zu ergänzen. 4) ed. pr. עכנא . . חורירון . . חורור . . חורור; sp. Agg. חבינא, vgl. מ״ב und Koh. Anm. 1. — Das. fehlt nach המיטו in AP חציו חמור וחציו סום ואלו הן הסימכץ., was jedoch j. Ber. 12b hat (vgl. j. Ber. ed. Frankfurt 1875); und No. 15 Anf. der längere Zusatz der Agg. ואלה בני צבעון ואיה וענה מה ראה הכתוב לכתוב ענה ענה תרי זמני תדי;נהו לעולם חד אלא שבא צבעוץ על אמו והולידה עכה ונעשה בן ענה ובן צבעון ובן שעיר מבל מקום חד הוא:. 5) Ebenso E האור . . מפני שהיא . . ברייתה, vgl. jedoch ob. No. 31 -auch über Ar. VII 290. In P das Ende der Parascha gekürzt: שלשים ושש שעות שמשה אותה האורה ובו׳ בפרשת י״א עד ששבת.. — Cap 88 (4) für טרודים היו במוונותם מן דעתהון מהו רהבא מהו כספא in Ven. (sp. Agg.דעתירין, vgl. ברב und ״׳מ) liest A פראדין הוון מן דעתרון אמרו! מהו וכד, P טדארין הוו מן דעתרין אמרי ובר•, B מהדון הוון מן דעתרון אמרין ובו׳, E מדארין היון מן דעתרון, vgl. j. Targ. I Gen. 36,39 und Targ. 1 Chr. 1,50, Levy TW. II 30 und 188, Koh. VI 133. 6) Ebenso EJ את . . מלמד; P את נקוד מלמד. 7) Sp. Agg. נקוד, — Der Satz in den Agg. das. (8) ,ד״א פכים שהיתר דקד, וקלה ביותר ונטמנת בפם יד fehlt in APEJ; über Zusätze in No. 4 und 5 vgl. Msehr. Jg. 38, S. 523. (Das. ist zu I. in Zeile 5: No. 1—5, No. 8—11, No. 6—7, No. 12—13.; in z. 8/9: (P אלה תולדות יעקב וגו׳ (יוסף התולדות הללו; in Z. 22/23: und 6) ib. etc.; das. S. 522 iii Z. 19: S. 177k und S. 178a; in Z, 33: cap. 95 Ende; das. S. 519, Z. 20 ist Ei zu streichen). —־ Cap. 84 (19) folgt auf ד״ אליעזר אומר ובו׳ iu AE ר׳ יהושע שנפנה הלך (E הבית היתד. מושלכת עליו כיון (וכיון •(E■ אימר בל טרחות (טורח והציק הה״ד וישב ראובן אל •הבדי וגר, ebenso in ed. pr. und J . ר׳ יהושע טרהותו: של בית . . כיון י שנפנה מטרחותו של בית הלך והפיק לאותו הבור הידד (J1 ובו׳ (וכיון שנפנה [הלך] וחצ־ק בביר; der Satz fehlt in Ven. u. sp. Agg. und merkwürdigerweise auch in P und in 276 § מנורת המאוד (wo: der 28^