Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 6 · p. Seite 271

Johann Peter Spaetli (Moses Germanus), der Proselyt. 271 noch zu lesen sind. Von abweichenden L. A. ist aus diesem Stück nur zu erwähnen das fehlende לכפר בעדם, die Form ושעיר עדם statt ושעירי und (כשבע בעירך ג für הנשבעים und der Zusatz ד׳ אלקינו nach והביאנו, genau wie hei Amrain. Besonders bemerkenswerth ist die Form des ובראשי חדשיבם in der Tepliilla, welches genau dem Wortlaut der Tageslection entspricht, wie es jetzt nur vor dem Morgengebet nach פרשת התביד üblich ist. Erwähnt wird diese Form — worauf Herr Seminarrabbiner Dr. Lewy in Breslau aufmerksam gemacht hat — im שבלי הלקט. Daselbst heisst es הלכות ר״ה סימן ר״ץ (ed. Buber 136b): ונראה לאחי ר׳ כנימן זצ״ל מה שנהגו הראשונים להזכיר פסוקין של ר״ה ולא נהגו להזכיר פסוקין של ר״ח לפי שהיו רגילין לאומרן בתפלה כולן על הסהר ער פוף הפסקא כררך שקורא אותן המפטיר בתורה .... ובקצת פרורים ישנים מצאתי כל הפסוקים על הסהר וכר, vielleicht ist dieser Brauch daraus zu erklären, dass in Frankreich das ובראשי חדשיכם vor dem Morgengebet nicht üblich* 2) war und nur im מוסף seinen Platz fand. Nach der Benediction א״ו״א, welche vor לחיים ולשלום noch (3 לריוה והצלה und. בישראל עמך statt כעמך ישראל hat, folgen noch in kleiner Schrift die Worte רצה ומודים ברבת בהנים ושים שלום קדיש כולו בשבת ובראש חדש ערבית ושחרית ומנחה מתפללין כשאר שבת אלא שמזכיר׳ של ראש חדש בעבודה ובמוסף יאמר, hier bricht die Seite ab. Johann Peter Spaeth (Moses Germanus), der Proselyt. Ein Culturbild aus dem siebzehnten Jahrhundert. Von Dr. N, Samter. _ (Schluss.) Was den übrigen Theil dieser Schriften angeht, so hält ihn Spaeth für ursprünglich jüdisch, der, wie der Talmud, aus!) So auch in M. Y. § 23*2; auch Akudr. im מוכף ר״ח liest כשמע, ebenso ושעיר עדם. 2) Hammanhig, § 15 Ende — die ersten Worte des § 16 וכן מנהג צרפת gehören noch 7.u § 15 — man vergh auch M. V. (Perlin 1889), § 8t), Anm. 18, Tur. 0. Ch. Cap. 48 Ende und Beth-Joseph daselbst. ף cfr. Zunz, M. A., 592.