Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 3 · p. Seite 110

110 Der Midrasch Bereschit rabba. וכת להקראות בית העמד הרי היא נקראת בית העמל, תמן קריין לפועלא טבא עמירא ולהרהון של מימי רגלים עמילה. 146) אמר2) ר׳ חנינה אהלה כתיב מיג) שנטה אהל שרה אחר כך נטה אהל,י, A1-. (א״ר חוניה .. כתיב שנטה.. ואח״ב (142 ,אהל נטה וכו; Agg. אהלד,3) כתי׳ מלמד שנטע אהל שרה תחלה ואחר כך נטע וכו׳. Parascha XL* 2 * 4 5 6 7 8). 147) איקונין 5) של חוה נמסרת ילראשי דורות, ebenso Ar. (257 1 ,איקונין); Agg. (5) אקונין של חוד, נמסרו לראשי הדורות. Parascha XLI. uh) על») דטולמיסן, Ar. (111 37)על דטולמיסין; Agg. (2) עלו דטולמוסין. 149) אבררסז) חוץ לסירה ואני נתונה כסירה, ebenso Ar. po, vi 126); Agg. אברהם יצא חוץ .. ואני בתוך הסירה. 150) אמר ר׳8) לעזר הלך לפרוע הקפותיו, ebenso Ar. (קף, vii 152) א״ר אלעור; Agg. (3) אמר רבי אלטזר ב״ר מנחם. 151) ילך ויביא9) לו שני פריצטקים הה״ד וכו׳; Ar. (V1444) ילך ויביא פרצטקין; Agg. (8) ילד ויביא לו שני פרסתקץ מן השוק ויורישם את שלו כמו שהוא רוצה בן אחיו הה״ד וכו. ־נ) So auch die Schreibung in P.; auch cap. 28 Auf. in A מי שהקב״ה הופך, Cap. 55(7) מי שהקב״ה מתהא;, vgl. Levy Hl 96. 2) P א״ר נחמ׳ אחלה כת׳ מי שנטע ♦♦ . ואחר כך נטע, E + + אמ) ר׳ חוניא משנטה ♦ ♦ אחר כן נטה, E1 א״ר חנינא אחלה כתיב נטה וכו׳, J בהחלה נטה אדלה של שרה ואחר כן כטה וכו׳. 3) Ohne Namen. 4) lieber die Abtheilung und Zählung des Paraschas 40—43 der Agg. in Ar. und Hss. vgl. w. u. 5) Auch PE איקונין . * נמסרת» V היתד, מסורה• In Agg. das Wort für einen Plural gehalten, vgl. No. 279. 6) Ebenso PVJ hier על, in A und Ar, auch in cap. 52; ferner in AP das. למפנה und למסנא, ohne א (s. Levy TW. II 50 u. Koh. Y 190), Ar, למסאנא: das Wort nicht aus לסמח crmp. und richtig Tanchuma ed. Buber I 33 b mit מנעלה wiedergegeben. 7) So auch Agg. cap. 52; das. in A an ersterer Stelle באבטחה für בהבטחה, vgl. ob. Jg. 37, s. 207. 8) Ebenso PE nur ר׳ אלעזר• Man vgl. auch No. 68, 75, 152 und 178, ferner A cap. 33 (Ar. 111) ר׳ יהודה, Agg. ר׳ יהודה ב״ר; A das. (Ar. VIII 11), cap. 30 (Ar. Y 51) und cap. 38 (Ar. IY 231) ר׳ אבא u. ר׳ אבה, Agg. רבי אבד, בר כהנא, welche Varianten durch viele Beispiele aus A vermehrt werden können, in denen eine kürzere Namensangabe als in den Agg. enthalten ist: sie dienen zum Beweise, wie wenig die scheinbar grössere Genauigkeit in den Namen auf das Alter und den Werth eines Textes schliessen lässt, und wie vorsichtig man in der Ergänzung der Namen nach den Agg. sein muss. °) P ילך ויביא שני פרצוטקים הה״ד וכו׳, V שני פרצטקין דדה וכו׳. (Fortsetzung folgt.)