Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 12 · p. Seite 562

562 Zur Biographie •R. Menachem Mendel Auerbachs. שאסר הראשון או לאפור מה שהתיר הא' והנה לבי אומו לי שגם פה 'לא עשיתי מאומה לסתור בניין הנ״ל בהיות כי דבר וה נאסר במניין ופשט הדבר בכל יש׳ כי לא מצינו שום פוסק שהתיר דבר וה בהדיא אדרבה מצינו במם׳ סופרי׳'שאסור בלי שום חולק וכל הפוסקי׳ דג" ל פסקו לאסור ואף גם ואת שהרמ״בם והטור לא כתבו דין זה עכ״פ לא מצינו שכתבו בהדיא להתיר ואפשר שמרוב פשיטותו לאסור כאשר כתבתי לעיל ע״ב 6ד כתבו ונם לא אשתמיט משום פוסק שבעולם להתיר דבר זה חלילה ע״ב פשוט וברור הוא שיבול לסתור לכל הדיעות והטעמי׳ הוראות הראשון בין לאסור בין להתיר אף להרמב״ם שכתב בפ״א מה׳ ממרים משנתבטל ב״ד הגדול רבו מחלוקות בישראל וכר שאם קדם. הבירו ואסר אינו רשאי אח״ב להתיר כיון שאין הדין ברור לו להפך מכה הלכה פסוקה עכ״ל, הרי בתב כיון שאין הדין ברור לו ובו׳ משמע הא דאם הדין ברור לו מכח הלכה פסוקה מותר לפסוק להפך בין לאסור בין להיתר ודי בזה לע״ע שאני טרוד ועמום בטרדת*טובא והרבה תלאות מעבר ובאות. איברא עתה אוסיף שנית ירי אף שכתבנו עד הגה שס״ת שישנו בק״ק מנטו׳ פסולין הן היינו כל זמן שנשארו בפסולן בלא תיקון אמנם הרשות נתונה לתקנן דהיינו'לגרור הניקוד והרושם שיש בין.פ׳ לפ׳ ואח״ב שלא נשאר בס״ת שום רושם וניקוד או חוזרי׳ לכשרותם בשאר ס״ת ומותר לקרות בו בצבור אחר שהסירו בכל מקו׳ הרושם והניקוד וכן משמע במס׳ סופרים הנ״ל שכתוב בזה הלשון ס״ת שפסקו- ושנקד ראש הפסוקי׳ אל יקרא בו עכ״ל, ועתה ראוי לדקדק במ״ש לא יקרא בו ולא כתב פסול ע״ב משמע שאל יקרא בו בעודה כך'בלא תיקון עד אשר הסירו הפיסוק והנקוד כי לא דמי לס״ת מנוקד קמץ פתח ובו׳ ששם עושה פיסול בגוף התיבה שנ-שתנית משמעותה בין מקרא למסורת מש״ב בפיסוק פסוקי׳ שאין פי' התיבות משתני' מחמת זה ע״כ כשר אם תקן. המעוות, וכן משמע מל׳ ש״ע י״ד סי׳ רע״ד ו״ל ספר המנוקד פסול ואפי׳ הסירו ממנו הנקוד וכן ס״ת שיש בו פיסוק פסוקי׳ פסול ע״ב, משמע ע״כסדור דבריו דדוקא בנקוד או פסול אפי׳ הסירו ממנו הנקוד מטעם שכתב ב״י בשם רמב״ן משום דקיי״ל יש אם למסורת וכיון שמנוקד אין באן אלא'מקרא וע״ב פסול אפי׳ הסירו ממנו הניקוד כיון שבר׳ כוונת הסופר שאינו חושש למסורת כלל ובודאי לשם מקרא לחוד כתבו ולא לשום מסורת. כלל והוה כמווייף מתוכו ופסול לגמרי מש״ב באם כתב דבר מה בשוגג או בטעות וכן אם כתב לסי׳ נקודה בסוף כל פ׳ ופ׳ אינו פסול אחר התיקון לפי שאין פי׳.התיבות, משתנה מחמת זה, וכן פסק בם׳ ט״ז ע״ש, ולא כמשמעות הגאון מהרם יפה ז״ל שמשמע י מלשונו שאין מועיל תיקון אפי׳ בס״ת שיש בו פסוק פסוקי׳ בהיות ׳שהוא נותן טעם א׳ לשניהם וסוקר אותן בסקירת א׳ פ״ת המנוקדת ושיש בה פסוק פסוקי׳ בשניהם נותן טעם שיש אם למקרא ויש אם למסורת וא״ב לפ״ד גם בזה אפי׳ הסיר הרושם שבין פ׳ לפי פסולכמו בס״ת המנוקדת שפסק בהדיא (די״סנבדיו] אפי׳ הסירו ממנו הנקוד פסול וכ״פ בש״ע שי״ל כזה, אמנם אחרי העיון בהדין שפיר נחזה תלאו כל