Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 12 · p. Seite 557

Zur Biographie R. Menaehem Mendel Auerbachs. 557, בא׳ מהם, שהנקודה הוא ממש בין פסוק לפסוק על השטה ונר׳ לחכמי׳ הנ״ל להתירם יק כי הרמב״ם לא מנה פסול הנקוד בב׳ דברי, הפוסלי׳ וגם הטור לא הוכיר פסול וה וגם נר׳ להם להכשירם אותן ס״ת יק י וביען׳ שיש לחוש ללעו הראשונים כי מימי עולם ושנים קדמוניות קראו בספרים ההם בפני הוקנים גאוני הדור ובפרט ם״ת א׳ היה מנאון א׳ .וקראו בו בחייו ואחריו בימי בנו שהיה מופלג בחכמה ע״כ תוכן דבריהם אף שאין לשונם ממש. תשובה הגם כי אין הפנאי מסכים עמי לע״ע לגמרי כי טרדנא טובא וגם הגיעני השאלה לידי סמוך לש״ק בשעה שדרכי לטייל בפרדם בדברי חכמי אמת אעפ״כ לא מנעתי את עצמי ושמתי תכף פני אל המלאכה לכבו׳ התורה כי היא לנו לאורה כדי שלא לברך ברכה לבטלה לפניה ולאחריה וע״ו אבדה הארץ משום שלא ברכו בתורה תחלה וע״כ-־במקו׳ שיש חלול ה׳ אץ חולק" כבוד לרב וע״ב הנה אנכי נצב על עין המים אשר נאספו׳ שמה הרועים שני מאורות הגדולים דק״ק הנ״ל כלם אחווי חרב מלומדי׳ במלחמתה של תורה הן לזאת נתעוררתי ואקח מן הבא בידי להעלות על הספר בדיו כדי יוצא ידי חובתי לכבוד שכבי ועירי הרבנים האדירי׳ המאירי׳ לארץ ולדרי׳ ריחם משמן הטוב למרחקים נודע בשערי׳ ואף כי פשוט הדבר ודין וה ברור הוא ותניא בהדיא במם" סופרי׳ פ״ג הלכה ז" וכן הסכימו כל האחרוני׳ ה״ה רמ״בן רש׳בא רי״בש מהר״יק וש״ע י״ד ם" רע" ד להלכה פסוקה הגאוני" מה״רי קארו ומהר״ם איסרלן ו״ל אשר כל בית ישראל נשק(אליהם) [עליהם] ואין לגרוע מדבריהם כי כן נוהגים אנן בכל מקומות יושבי כלל ישראל ונמשכי׳ אחריהם וראוי ונכון שאל נסור מדבריהם ימין ושמאל והמה כתבו בהדיא סי׳ רע״ד׳ס״ז ס״ת מנוקד פסול אפי׳ הסירו הנקו׳ ממנו וכן ם׳ שיש בו פסוק פסוקי׳ פסול וכתב הגאון מהרמ״א ודווק׳ שעשה הפסק בדיו וכו׳ ע״ש וכ״פ הגאון מהר״ר מרדכי יפה בספרו ע״ו ובם׳ באר שבע דף קי״ג והטעם משום דאין לנו אלא כנתינתו מסיני וכן נ״ל פשוט שאין כה ביד מי לחלוק ע״ו בהיות שבמסכת סופרי׳ כתב ואת בלי פלונתא א״כ מי לן האחרוני׳ יערב אל לבו לגשת אל הקדש להרים יד במלכים האלה בעלי תלמוד לחלוק עליהם בלי סייוע וראיה מוכרחת מן התנאי׳ הראשוני׳ ואדרבה התלמוד הביא בהדיא במס׳ סופרי׳ בלי שום חולק שום תנאי ואמוראי רק כתב בסתם בוה הלשון ם׳ שפסקו ושנוקד ראש הפסוקי׳ אל יקרא בו עכ״ל א״כ אף שיסכימו כל האחרוני׳ אחר שנחתם התלמוד לחלוק ולהתריס נגדו לא צייתינן להו לחוש לדבריהם אתרי שאין יכולים להביא ראיה מתלמוד א״כ אין זה ראיה מ״ש שני החכמים הנ״ל מק״ק מנטובה שיש להכשיר מטעם שלא מנה הרמב״ם פסול זה כי לפי דברינו הנ״ל אף שיסכימו כל האחרוני׳ ויכתבו בפי׳ הפך התלמוד תו אין משגיחין בדבריהם כלל ועל א׳ כמה וכמה שלא כתב אף הרמב״ם לחוד לספק רק לא הזכיר כלום ולא ראינו אינו ראיה ואפשר שמרוב פשיטות לאסור לא כתב הרמכ״ם משום שאין זה כנתינתו מסיני ודאי פסול כמו ש^א הוכיר הרמב״ם כמה וכמה דברי׳ שס״ת נפסל בוה כגון ס״ת שנכתב שלא לשמה וס״ת מנוקד קמץ פתח שבא וכו׳ ועוד איזה