Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 5 · p. Seite 237

237 Zu Abraham Abigdors מלת מלכים. Yon David Kaufmann. Für die von Steinschneider (Jahrg. 37, S. 407 ff.) mitgetheilte Vorrede Abraham Bonet Abigdors zu seiner nach Koh. 2,8.סגלת מלכים betitelten Encyclopädie ergeben sich neben der Bestätigung dervorgeschlagenen Vermuthungen noch einige Verbesserungen aus meiner vortrefflichen Handschrift dieses Buches, auf die ich Sinne, p. 101, Ho. 28, bereits aufmerksam gemacht habe. So schrieb der Autor: לאיתי לבו und daher auch ובלאותי מעת ohne כי oder ש. Hach ורעותם fehlt das unentbehrliche Wort: נקיים. Statt des unverständlichen נתתי מחלבי ist zu lesen: נתחי אח לבי. Besonders bedürfen aber die ausgehobenen Verse der Berichtigung. Der erste bildet den Eingang des aus neun Zeilen oder Strophen bestehenden, die prosaische Einleitung beschliessenden Gedichtes. Die folgenden acht Verse sind dem Einleitungsgedichte der Logik entnommen, wo sie mit der ausgefallenen Strophe Z. 35 von Z. 30—38 ihre Stelle finden. Ich theile sie mit einer einzigen schon durch das Metrum geforderten Conjectur noch einmal nach dem Wortlaut meiner Handschrift mit: יקותיאל בדעותיו טהורים לשורר שיר לשורר בספרים באזור סכלות המה אזורים אשר אין לו סליחת אל לדודים והדעות אלי נפשו נצורים אמת היו בעיניהם לזרים בעז שכל ותפארת נוורים ביראת צור אדון עולם גדורים להשיב איש בליעל וכופרים 80 .2 בזאת נעלה וזכה לקלסתר חידתי לזאת תעיר לבבי ואל אפנה המון עמים פתאים הלא חשבו היות חטא רב ועצום לאיש עיין בחכמה העיונית 2.35 לעול גלות ואורך הזמנים ולא דמו ושערו [.1 ושערי] אש יסודם בשרשי דת הלא מוקף סביבם אשים לב במפתח מזמות Der Jekuthiel, von dem Z. 30 spricht, ist nicht (s. p. 408 Ho. 1) in der Provence zu suchen, sondern Moses, die ganze steile ein Citat von Berachot 7a: בשכר ויסתר משה פניו זכה לקלסתר פנים. Wie auf dem berühmten Eimer der Bodlejana בדת יקותיאל die Lehre Moses bezeichnet, in der nach Prov. 10, 2 Wohlthun vom Tode rettet — vielleicht hatte der Eimer,