Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 2 · p. Seite 96

96 Besprechungen. לו ראינו מרה טובה מרובה ודרך אמונה מבושר רוח ונפש יקרה ומהיר הוא במלאכתו לפני מלבים ויועצי ארץ לדרוש טוב לעמו וריוח והצלה מעלילות ברשע ומן העצרת ועד החג ישב עמנו פה והשתדל מהירות מביאה לידי זריזות למצוא דברי חפש מחופש מבל אוצר בלום אשר בכל מדינה ומדינה לעשות מעשהו בכל עוז ובכל תוקף כולי האי ואולי שתקוה לבוא עדי תכונת תכליתו אשר על כן ההכרח לו ישובח ולא יגונה כי היתד. המלאכה צריכה לגופה לרוב השהיות אשר נתעכב ויחר מן המועד אשר חשב וגם כי היה מצטמק ויפה לו בסוד הצמצום ודתה ההוצאה מרובה בריבוי אחר ריבוי פזור לרשעים בעל אודות הכתב והמכתב ועדין בחותמיו ויתר הדברים הצריכים בכלל ופרט כל הרשום בכתב אמת העלינו על ספר בעבור תהיה לו לעדה בסוד קדושים ועדה: .ib הן אם כל פיות פונות לדבר בצדקה מה גם על חסרי פד, עין ולמד כעני החשוב הלוה שמו כה״ר יעקב בכ״ר נפתלי כי מארץ הגרנשי פנה והלך בגולה על רוב צרותיו פיו סתום ודיבורו בטוח בחסדי עליון וצרתה אחיי בני ישראל, Notiz. Ein hebräisches Dedication gedieht von Paulus Fagius. Von D. Simonsen. In einem unlängst• von mir erworbenen Exemplar des מתורגמן, Isnv 1541, finden sich auf einem Blättchen einige hebräische Reimzeilen. Der Herausgeber des Buches, der gelehrte Hebraist und Buchdrucker Paulus Eagias, widmet damit, indem er das Buch selber sprechen lässt, seinem Freunde Thomas Blaurer1) ein Exemplar. Die Kleinigkeit ist inhaltlich wenig werth, ist auch formell nicht fehlerfrei, verdient aber bekannt zu werden als Zeichen des lebhaften Interesses, das die christlichen Schüler des Elia Levita, zu denen ja Fagius zählt, an der Handhabung des Hebräischen nehmen.2) Die Dedieation lautet: שלום דב לאדוני י אהובי איש גדול חכם ונבון ששמו תא״מש בלאוי״רירוש הדעתן . שמס נא מה אומר לך המתורגמן הנה מנחה ומתנה אני בא אליך שלוחה ונתונה מפאוי״לוש באג״יוש עבדך להיותי נוכחת עדות וסימן על אהבת של לבו שיש עליך נאמן לכן תקחני בסבר פנים יפות ואל תדקדק שיש מנחת דלי דלות אעלה לחן ולרצון לפניך כדי שתקרא בי בל ימי שנותיך גם תשימני בכלי.יקר אוצרותיך כה מעתיר פאו״לוש ב" משרתך 1) Siehe Perles Beitr. z. Gesell, d. hebr. Studien p. 231—2. 2) Ich benutze die Gelegenheit, um eine Anfrage des Prof. W. Bacher — Jahrg. 37, p. 403 — zu beantworten. Das Buch, das Pellican zur Hebung aus dem Hebräischen ubor־• setzte, war die kleine Schrift שבילי תהו: Itinera deserti de Judaicis disciplinis, et earum vanitate, Yen., 1539, 4 0, von Gerald Yeltuyck aus Ravestein. Yeltuyck war als Jude geboren, so dass seine Poosien nicht an sich das Interesse beanspruchen können, wie die oben initgetheilten Reime eines geborenen Christen. Unberechtigter Nachdruck aus dem Inhalt dieser Zeitschrift ist untersagt.