Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 38 (1893-1894)
- Issue
- Heft 2
- Article
- [Ohne Titel]
- Date
- 1893-01-01
- Page
- Seite 77 (sequence 10)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 67% known words query
- IRI
…/2829132-2829654-2829657-2878033--25366-2878072- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Misoellen. 77 ואחר וה הסכמנו עם עצמנו לפרש ם׳ הפ!דות :Aus der Vorrede והוא ם, ה שרשים לאקלירים כי הוא שרש החכמה ההיא ואח״ב נפרש ם׳ התכונה והוא הספר הגדול הנקרא אלמגסטי שחברו החכם בטלמיום אלפלודי כי הוא שרש החכמה ההיא ואע״פ שכבר פירשתי המגיסטי האמצעי שחברו החכם הישמעאלי גאבר בן אפלא [אפלחין האשבילי והוא הספר שלמדתי בתחלת׳ נערותי וגם חברנו ם׳ גדול בתכונה כך־אנוהו גן המלך ומי שיעיין בהם יקל עליו...[verlöscht] האלמגסטי. והנה הסכמנו עם עצמנו לכתוב תחלה כל :Ende der Vorrede פרק ופרק מפרקי זה הספר ואחר כן נבוא לפרש הפרק ההוא עד היות פירוש המאמרים נדרש לדורש ונמצא למבקשו בנקל בלי טורח ווה החלי. המאמר הא׳ מס׳ האריתם׳ ימלא הבורא משאלותיך ויפיק זממיך וגוי אתה המעיין בם׳ הזה דע שזה הספר הנקרא ארטימיטיקא (sic) הגיהו מחברו ניקומאכוש מעיר גהרשינא אשר היה מבת פיתאגוריש החכם כי דעתו נמשך אחר דעותיו והוא היה מחכמי יון הנקראים סורינים (!) וחברו בלשונו בלשון סרייני(!) והעתיקו אל לשונו הערב חביב בן בחריו(so) אלנסתורי... ומלת ימלא כמו ישלים. t 2b וזה החכם אבו(!)יוסף הוא בנו של יעקב בן אסחק ולהיותו הכם גדול מעולה בחכמה מפורסם באנשים מתיחס אביו יעקב ממנו וכותבים החכמים אבו יוסף יעקב ב; אסחק כמו שמתיחם האדם ונודע משם אביו. Dass der Beiname ab 11 Jusuf auch ohne Sohn dieses .Namens sich an Jakob knüpfe, war also Kaleb unbekannt 3 .f והקרבתיו לך ממלות המעתיק אותו ... נראה מדבריו שהוא החליף לשון המעתיק הספר מיוני לערבי והוסיף וגרע לשונות עד שיקל מעט ... כמו שעשה אבן רשד בספרי ההגיון והטבע והאלהות שהחליף י לשון ארסטו ושנה מלותיו מבלתי שיר,יה חלוף בענינים ... וגם יזכיר דעת אבו יוסף מלמדו בכל דרוש שיהיה בזה התאו־ וזולתו. עד הנה הגיע המאמר בפתיחה. אמר כלב המפרש קודם שאתחיל בפירוש דברי החכם ראוי שנבאר קצת דברים אשר נמשך מנהג המפרשים שיפתחו בו ספריהם והם בכלל שמנה דברים, והם כוונת הספר ותועלתו ומדרגתו וחלקיו ויחסו ואופן הלמוד הנעשה בו ומי [ומה? ן שיורה עליו שמו ומי המניה אותו. Das sind die sog. Kephalaia (s. Register H. Uebers. s. v.). אמר ניקומ׳ שהקדמתי, הראשונים וגומר, אמרו גדרו t4 .׳b הפ־לוס־פ׳ ירצל ירו! ומני*־ ל.7 שיש לו מבוא מד, בחכמת הה שהגדר מורכב מסוג המוגדר הקרוב וכר. (Fortsetzug folgt.)