Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 7 · p. Seite 312

312 Miscellen. Von Moritz Steinschneider. Die folgenden Nummern sollten als Anhänge zu meinem Buche gegeben werden. 14. (S. 49) Yorrede des Uebersetzers zur Sophistik des Parabi, nach ms. München 244; die Varianten in Parenthese aus ms. De Eossi 90 nach Mitteilung des Hrn. Abb6 Perreau. im Juli 1865: קראתי קרא (קנא קנאתי) לחכמה ולבעליה, כי הורד עדיה מעליה, וחבלו כרמיה שועליה, והשחיתו פריה (נוריד,) ועליה, ואשר לא ידעו לנתק שרוך נעליה, נתקו מפריה ועליה (מיתריה), ושדדו אהליה, והורידו לארץ שעריה, והפכו לראש מתק אמריה, ושמו לורה (לזר) מחמדי דבריה, ועם עמקי שפה הפכו ללשון עלגים צתותיה, ולמהתלות נכוחותיה, והמירו פניניה היקרים, בנבלי חרם (חרש) נשברים, נתך (ושק) שמו תחת פתיגיליה, ואבק ועפר תחת אבקת חבליה, ומשלי אפר תחת מליצותיה ומשליה, ותחת בשמה מק ישימו, והם לא כן (לאבן) ידמו, ובאשר לא ידעו דרכה ולא בנו, הרסו ולא בנו, ונתצו נתיבותיה, ופרצו גדריה, והשיגו גבולותיה, וימלא לבם להעתיק מליצותיו־,, אשר לא ידע נגפו (ידעו נגע) ותחת דברי חכמים וחירותם ומליצותם היקרות וחמודותם, כותבים דברי סבלם ואולחם, וכאשר אמר החכם שפתי חכמים ישמרו דעת ופי כסילים יענה אולת . וקהקדמתי הדברים האלה בעבור שראיתי בארץ הזאת קצת ספרי חכמות בין מחכמות תורתנו בין מחכמות אחרות חברום מחברים (מחבריהם) בלשון הערב על דרך החכמה, בשפה בחרה ונעימה, במליצות צחות, וראיות נכוחות, וישלחו יד בהם להעתיקם מלשון הערבי אל לשון העברי אנשים אשר לא ידעו לקרוא מלותם, כל שכן להבין עניני מליצותם, ותכונת הליבותם ועלילתם, ובונת פתיחותם והקדמותם, אשר בהם יעמידו ראיותם ואותותם, ויגוששו (וינששו) כעורים קריה, ובאין ענינים (ובאין עינים) טוריה, ויגששו (וימששו) חשך ולא אור, ויתעו בדרכה כשכור, וחקקו חקקי און ומכתבי עמל כתבו, והחריבו נאות החכמה אשר חכמו(so) הושיבו, וילכו במועצתם כסי העולה על רוחם, והעתיקו כפי דעתם וכחם, ואומרים על המחבר, מה שלא אמר ולא דבר, ומניחים את דבריו במקומות אשר הם עין הענין, ויסוד הבנין, ודוברים את (אות) נפשם, וממלאים טורים מפי כחשם, וכל אמריה צרופה (חטהורה, ערוכה בכל ושמורה, המירוה בכל אמריה, הסוה (חשוה? sic חנצנה!) בלעגי שפה ובלשון אחרת, ומרמים כי היטיבו והועילו, בדברי התוהו אשר לא יועילו, ולא