Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 5 · p. Seite 225

Das Schiur Komah. 225 לתבונתו אין מספר כלו׳ מבינה ולמעלת אין מספר. ואם תבין סוד זע״י״ר א״פ״ין ובשמך אלהים כן חהלתך תבין וה. והסוד הגנוו אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה. וסודו בספרא דצניעותא ליחידים נתן ולא יבין כל אדם בזה. Aus Bibelversen und Worten werden die Elemente geschöpft, um danach das Maass der göttlichen Glieder zu bestimmen. In diesem Fragmente hat sich die ursprüngliche Fassung kaum erhalten; es ist aber genug darin, um diese erkennen zu lassen. In einer etwas verschiedenen Weise wird Gott-Mensch mit den Attributen identificiert, die in ihrer Gesammtheit den Körper Gottes darstellen. In derselben HS. befindet sich auch משובב גתיבות des Samuel b. Saadja ibn Motot, verfasst im Jahre 1370. Dieses Buch repräsentiert, wie Steinschneider bemerkt1), die Verquickung von Philosophie (Emanationstheorie), Astrologie und Kabbala, die seit dem Ende des XIII. Jahrhunderts, sich ausbreitete. Cap. III, s. 4, findet sich nun daselbst folgende Stelle: וקוראים חכמי הקבלה לתפארת ומלכות חתן וכלה. ותפארת מדמים שעליה הבינה שעליה החכמה והכתר ומצד ימין הסד ומצד שמאל גבורה ותחת חסד למטה נצח ותחת גבורה הוד ויסוד באמצע ומלכות בכל אשר תחתיה תחת היסוד. וכאילו החכמה רמות הראש והכתר עליו. הבינה הצואר. וחסד וגבורה הזרועות. ונצה והוד כדמיון הירכים. ויסוד כדמיון אבר המעור. ומלכות בכל אשר תחתיה היא הכלה.2) Diese Stelle lautet nun fast wörtlich wie die des Markus, nur steht hier an Stelle von א״ת ב׳ש je ein Attribut; und nicht eine Zahl oder eine Buchstabengruppe. Der Character und die Tendenz sind jedoch dieselben in beiden Systemen. Sowohl in der christlichen als auch in der jüdischen Litteratur hat sich nun diese anthropomorphistische Darstellung Gottes merkwürdigerweise auch weiter erhalten. Ob sie von letzterer in die erstere übergegangen ist, ist eine Frage, die sich jetzt noch nicht entschieden beantworten lässt. Vieles, besonders Sagenhafte und Legen den artige ist frühzeitig in die christliche Litteratur aufgenommen worden; besonders alle diejenigen Elemente, welche durch ihren poetischen Inhalt einen *) Hamaskir XV, 16, vgl. auch Steinschneider, Catalog der Berliner Bibliothek, S. 108. 2) Fol. 16a: חלק שלשי פרק רכי־עי.