Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 4 · p. Seite 187

Miscellen. 187 ,968 .7. (S. 201) Elia del Medigo, über Intellect, ms. P ואולם טענות המטעים בוה המשפטים נעזבם להם כי אין .190 .foi בשאלה ראשונה לנו מסק אתם. ובזה נשלם זה המאמר הקשה עם צרות הזמן ונשלם בב׳ יום לחדש שבט והתחלתיו בר״ח שבט כפאדווה . ואמנם אשר אמרתי תמיד אומ׳ עוד כי אל יחשוב שום בעל דת מעמינו כי דעתי אשר אאמינה היא זה כי אמונתי באמת אמונת בני ישראל ודבר המסור ללב נאמ׳ בו ויראת . ואמנם כונתי בכתיבה זח המה שני עדנים . הא׳ להודיע שונאינו המתפארים עלינו בחכמות כי יש אלי״ם בישראל ושאין באמת מדרגת העמים האלה בחכמה כפי מה שיחשבו, כאשר באמת הבינו רבים מהם בראותם מאמרי זה ומאמרי במניע הא׳ ובשאלה הבאה כי כלם כתבתים בלשונם בישיבותיהם ובמקום קבוץ חכמיהם זולתי עדנים מעטים מהם מיוחדים לנו . והב¬ כי יש בם דברים רבים מסכימים עם תורתינו הקרושה ודברים אין להם עסק כלל בעניין דתיי והם מועילים מאד בחכמה ואולי יועילו לבאים אחרי מבני עמינו אם יהיו מלמדי החכמה הטפוארה הזאת המסכמת עם התורה האלהית באמת כיובנו(כי יבינו?) התורה והחכמה כראוי. ואולם מי שלא למד בחכמות ולא הבין ברוב שרשי הפילוסו׳ באמת אם יעיין במאמרי אלה וכמניע האי לא יקנה ידיעה ואמונה מכובה וטעות, ואל ידמה אדם עצמו לחשוב עצמו פילוסו׳ כשיקרא בספר היקר מורה הנבוכים ובדברי החכם ן׳ עורא ודומה להם וכיש בשאר חבורי מתפלספי׳ היהודים אשר הם בלתי הולכים על סדר החכמה כאשר יחשבו חסידי אומתינו מחריבי התורה ומכבי אור החכמה כי האנשים האלה כאשר לא עיינו כחכמות בסדר הנה הם כופרים בתורה ואינם יודעי׳ החכמה ולכן היו אלו היותר רעים שבאנשים בעבורם שבה החכמה למום כי הסכלים האלה הרואים אלה הרעים לא יבינו מי פילוסוף ומי אינו ויחשבו כל מלעיג כדברי התורה והחכמים פילוסוף . ואם אולי ימצא פילוסוף יעשה זה יקרה לו מרוע מזגו לא מהחכמה, ואולם הסבה המכרחת כאשר אמרתי שיהיה הש״י ובסוף השאלה השנית אולי אאריך בענין התורה. ובכאן נשלם העיון באלה הדרושים כפי :.Ende der 3. Abiiandi שרשי הפילוסופים ודרכיהם לפי כוונת השר אשר בקש ממני לדבר באלה הענינים ותיתה השלמתם בסוף שבט הרמ״ב למנינו [למנינינו] וכבר עלה בלבי כאשר אמרתי בסוף השאלה הראשונה להראות המקומות אשר מהם ישיבו כעלי החוו־ה לפילוסו׳ אלא שנמעתי [שנמנעתי .1] מזה לסבות רבות. ראשונה שהשר צווני שלא אערב בזה המאמר מעניני הדת כלל . ולכל זמן כי (so) כפופים אנחנו בעוונותינו. שנית שאנחנו בעלי הדת לא נאמר שהגיעו אלינו הענינים אשר נאמין בעיון ובחקירה פילוסופית . ואמנם הגיעו אלינו מנביאנו וחכמינו הקדושים איש מפי איש ואבותינו אשר היו במעמד הר סיני ספרו לנו ולכן אין ראוי להתוכח אתם בדרך החקירה וכ״ש שכבר קדם כי הם בעצמם יורו שיגיעו בנבואה עדנים לא ייתכן שיגיעו ביריעה , שלישית שכבר האלהי רבי׳ משה הרבה בספרו להתוכח אתם ומי זה 1a*