Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 5 · p. Seite 209

nach ungedruckten Quellen- 209 הקצין החיתי כטוהרר יעליב כהן כן ׳סתם• הדור מיהרה בער. כהן. נרי שראה אוחו מוין שמאכסן כבית המשולח של החיגר באשרי שהיא חוגר ולקח לו אשח זינה מפורסמת לא׳א והוליד■ סמנה בנים ואשר למשולח של ספרר שהיהודים היו חרסים אוחו מחשה שהיה מחזיק בשילוש ע"® סגנון אחר. גם האב״ר טפ״פ דמיין בחב לי שאחד רשע שמו ר' ו ואלף לי ס א והעולם קורץ אוחו ר׳ ויאלף נשמד. בלא גששה וחיה לבעול א״א כנדמה ואמר בפני הרב מבוטסלי שזה היה תיקון גוזל. Es folgen andere Briese von Chages über verschiedene חרש. a. An R. Michael חסיד in Berlin, über den חרם, Prag 9. Tischri 5486 חתום שר׳ יונחן וס׳ו׳ט ודיינים אן- לא מהגאון האשחי נשיא ההר האיב׳ד טוהרר דוד אוסנהיים זצו׳קל כי בחכמתו ניבא כי זה אך דבר שרטה לצודד נפשות נקיות וטהורות ומיקירי ירושלים לא היו הוחמץ את עצמם, mit Einlage des חרם von Hamburg—Altona, 28. Elul 5485. — Fol. 67 d. Folgender Brief von R. Jacob Kahana in Frankfurt an seinen Brnder Abraham Popecs in Prag: \ בסחבים כאבים שנמצאו באמתחת ששה טאיר לא נזכר שום שם אדם מי הוא הכותב רק על של כתב אחר שהוא לערך ה׳ או ויו מיגן אשר על אלו כחרם שהם מפי ר׳ יונתן שפראג, וכאשת כאלו לא נזכר שום שם של שץ או אדוננו או אשירה כדרכם רק" היא קבלה שיש בו תמיהות גדולות ופוגמות• קצת כאחרות וכלא״ה ישנו ניב שסועות וסודות שמדבר בעלז מפי עצמו כאלי נחנה מסיני ולא נזכר שבטן סי יצאו רק כאלו רוח ה' דבר מ. ובדף אחד מצאתי וו ל ויש כוה סור עמוק אשר הם סתרוהו תחת ולא ניתן רשות לגלות אותו ומתוך כותלי לשוני הבנתי כמציץ בץ החרכים שעתיר ששיח בן חד ידרשהו ברבים חכה לו עכיל. נמצא ממשמעות לשונו שלו שיש לו מגיד המגלה לו. וטי יודע שאין הוא גם הבטחני להנ׳יל שלא לגלו על הגיל שהוא המעיד רק לא גליתי טי הוא ... דברי האגרח שכתב: דייל מפתיסטיץ לדי יונתן הגיל שמסר ר׳ ישעיה להדיין ר׳ יואל עוקריש כבר נשלח העתק שיד אביר ע״י התי־גי מוהרר אלי' וואהל. נם שלו1 דברי חאגרת הג״ל הרב מוהרייל הג״ל תוך כתבו שסחב שבוע העבר למוהרי׳ עצמו והרי הכל לפניך רק יהי׳ תחת ירך ולא לאחר אפילי לקראוחך בלברו אם לא לבודקו מהימן נם היה רעת־ להשיב למוהרי' עצמו אך סו״ט אומרים לי שלא אשיב» אם לא בהסכמת סו״ם מסגי טעם הכמוס Graed. Monatsschrift XXXVI S. 14