Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 3 · p. Seite 123

palästinensischen Amoräns. 123 ihm war. MS Jakob auf seiner Flucht nach Charan in Betel verweilte, so betete er, Gott möge ihn davor schützen, jemand zu werleumden,: und!verleumdet zu werden. Ferner möge ihn Gott vor dem Laster der Unkeuschheit und der Gefahr des Un« glaubensbewahren 1), und ihm die Gunst gewähren, in Frieden mit den Mitmenschen zu leben, daß er nie in die Lage komme, sich am Leben seiner Mitmenschen zu vergreifen. Jakob war der erste, der, um sich in dem Glauben und in der Tugend zu stärken, ein Gelübde gethan »), darum wird von dem Psalmisten mit Bezug hierauf gesagt: Er hat geschworen dem Ewigen, ein Gelübde gethan ״dem Mächtigen Jakobs," d. h. demjenigen, welchem Jakob durch ein Gelübde sich verpflichtete»). Gott ließ auch wirklich dem Jakob seinen besonderen Schutz gegen den Ara» nuten Laban angedeihen. Dieser, überaus schnell, in dem er eine Strecke, die Jakob in drei Tagen zurückgelegt, an einem Tage durchläuft 4), ereilt seinen Schwestersohn und bedroht ihn mit. dem Tode. Jakob aber entgeht nicht blos für den Augen» blick der Gefahr, sondern erhält auch die Zustcherung, daß ihn Laban nie widersehen werde.«) Auch von Seiten Esau's droht רבי אבר,ו אמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה 70 1) ibid הוה אשר אנכי הולך מלשון הרע היך מה דאת אמר וידרכו אח לשונם קשתם שקר ונתן לי לחם לאכול מגילוי עריות היך מה דאת אמר ולא ירע אתו מאומה כי אם הלחם אשר היא אוכל לשין נקי ושבתי בשלום אל בית •אבי משפיכות דמים והיה ד׳.לי לאלקים מע״א ר׳ אכהו ור׳ יונתן חד אמר מסירסת היא הפרשה ואחרינא ibid (« אמר על הסדר נאמרה מיד מסורסת היא הפרשה שככר הבטיחו הקב״ה .והגה אנכי עמך והיא אומר אם יהיה אלקים עמדי; אתמהא וכוי אסר ר' אבהו כתיב אשר נשבע לדי נדר לאביר יעקב לאביר ibid (« אברהם לאביר יצחק לא נאמר אלא גדר לאביר יעקב תלה את תדר ־ .בטי שפי*וו בו תחילה ויוגד ללבן ביום השלישי אמר ר' אבהו מה שהלך :74 1) ibid •אבינו יעקב לגי ימים הלך לבן ליום אחד יום השלישי לכריתה והמצפה אשר יצף ר׳ אמר ר' אבהו כי יסתר אין כתיב .8) ibid כאן אלא כי נסחר עד כאן הייני תאין וה את זה מכאן ואילך אין אנו .רואין זה את יה