Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 2 · p. Seite 89

Notizen. 89 Notizen- 1. Eine An e k d o t e v o n I u da H a l e m i. 18S5 bereits hat Steinschneider in Ersch und Gruber's Encyclopädie II, S1 p. 61 n. 67 eine ״bisher unbekannte interessante Anekdote über Jehuda Ha-Lewi" mitzutheilen verheißen, die Josef Jbn Aknin in seinem Commentar zum hohen Liede 4, 3 f. 43 uns überliefert. Da diese Mittheilung unterblieben ist, Alles aber, was von Juda Halewi herrührt, Anspruch darauf hat, ans Licht gezogen zu werden, habe ich eine Copie dieser Stelle von Neubauer erbeten, die ich hier in Text und Uebersetzunq vorlege: תם קאל מיכרך נאוה אעלם אן כלאמהא ערב לאן תם מן ימן סנהא אלטנטר חסן ואלמככר קביח פא5בר אן אלטכבר ואלטנטר טנהא חסנאן טתטאבקאן 1) חוי הרנה^א] אלטעני קאל שאער אלערב. פמן לולו תגלווז ענד אבתסאטהא (Tawil) פמן לולו ענד אלחדית תסאקט(ו)ה ולשאערנא אלאגל ר' יהודה הלוי ויל פי הר(ה.)[א] אלמעני נאדר טריף ראינא אתבאתה הנא למנה לאיקא כאלטעני למא נחן בסבילה אכבתא בעץ אלטשאיך טן אהל אגרנאטה נעיאנהם הצרור, פי נזהה ומגלם אנה אגתטע פיה נטלה טן אלאגלא ואלאעט(^ [א] ומנחם ר׳ יהודה הלוי פי [I. קצבה מן קעבהא משרפה על[י] פרמהם אלגטיל פביטנהם [סבינא הם 1) Ich habe nur die nothwendigsten diakritischen Punkte Hinzuge׳ fügt, die in der Handschrift fast völlig zu fehlen scheinen. Dagegen habe ich mich nicht von der Rücksicht aus die Forderungen der Grammatik zu Aenderungen bestimmen lassen. So habe ich z. B. hier die Nomi» native auch beibehalten, wo der Accusativ auf ין— zu erwarten wäre, wie es I. Jsraelsohu in seiner Edition Samuelis ben Ohofni tri um *ectionum posteriorum libri Genesis versio arabica cum commentario gethan hat (St. Petersburg 1886) p. Vlll; nur möchte