Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1886-01-01 · Heft 7 · p. Seite 301

palästinensisch» Cyclus. 301 32,1 in Nr. >9, welche bis auf den Schluß von T. d. A. Nr. 13 und Schem. r. Ende wesentlich abweicht, müssen aus einer andern Homilie über Ex. 31,18 zugefügt sein). S ch e m o t r a b b a Parascha 41 (Ans.דתן אל משה ככלתו כך פתח ר׳ חנחומא בר אבא ובו׳, Nr. 1—4 Proömien, 5—7 Austegung zu Ex. 3l, 18 und 32, l ff. nach T. d. A. 11—13. Im Tauch, ist diese Parascha wie erwähnt, benutzt, über die unrichtige Verweisung in Nr. 2 aus Midrasch Esther und in Nr. 4 auf Vereschit rabba vgl. »עץ יוטן und פיחש מהרו״ו z. St). ויחל משה Ex. 32,11, Lection für die Fasttage (vgl. Tr. Soferim XVII, 7). Zu dieser Lection gehören sicherlich die Homilien Tauch. כי תשא Nr. 20—22 über Ex. 31,7 ff. וידבר ה׳ אל משה לך רד (vgl. Nr. 20 Ende כיון שהזכיר וכוח אמת ואמר זכור לאברהם וכוי und 22 Ende איל ומת אברהם וכו' והנביא צווח מי אל כמוך נושא עון ובו׳) und Nr. 23—24, Jelamdenu, Proöm und Auslegung über Ex. 32,13 וכר לאברהם ובו׳, ebenso Schemot rabba Parascha 42, t> וידבר ה׳ אל משה לך ר׳ תנחומא בר אבא פתח ומי, vgl. Nr. 2 und ähnlich am Schlüsse der Parascha התחיל לבקש רחמים שנאמר ויהל משה ונוי, Parascha 43 'ויחל משה כך פתח ר' תנחוטא בר אבא וכי, Parascha 44 וכר לאברהם פתח ר׳ תנחומא בר אבא וכי '), vgl. auch M ü lle r, Mas. Soferim, S. 243. — T. d. A. hat zu ויחל keine Homilie. ') Interessant ist im ersten Proöni גפן ממצרים תסיע die Anweisung zu der weiteren Ausführung desselben: ד׳א גפן ממציים אתה מפרנם כל אותן הדעות האמורות בי והנה גפן לפני גפן ממצרים תסיע ובסוף אתה מפרנס מה הגפן היא חיה וכו'. Diese Stelle scheint Weih a. a. O. UI 287 entgangen zu sein, da daselbst über מפרנס und ־ ומפרנסן in der Pesikta rabbati, P. 1 und P. V, airgegeben ist, dieser Ausdruck sei für die Pesikta r. ein לשון מיוחד שלא נמצא כן במדרשים אחרים!