Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1886-01-01 · Heft 6 · p. Seite 253

J ' : palästinensische Cyctus. '253 י 6) ויאמר דהשכס קרמאה 'S, 16. י יי ' T. d. A. וארא Nr. 16—18 (Nr. 16 ויאמר 'ה' אל משה ו ש " וכו' (Ex. 9,14) 17; השכם בבקר ויכו׳ כי כפעם רואת zweites Proöm זש״ה חזית איש מהיר זכו׳; Schluß א״ל הקכ״ה . . אגי מקבץ 1.אתגלוחך שכך אמר ישעיהוכי׳ — Nächten' beiden Be'rsen §lr. 16 Änf., die auch Buber als Ex. 9, 13,14 anmerkt, sowie nach den Nr. 18, S. 17 a unten citirten Versen würde der Seder dieser Homilie nicht mit 8,16) (יאמר רהשכם קרמאה), sondern mit 9,13 ויאמר דהשכם beginnen. Dagegen ist der Seder, wie bei I. b. CH.,' auch bei Meiri genau bezeichnet: השכם כבקר שבפרשה ערב. Auch in Scheu). r.Kap. i 1 steht das Proöm הזיה איש מהיר zu 8,16. Da ferner mit 9,22 im T. d. A. eine neue Homilie beginnt, so würde der Seder 9,13—9,21 im Vergleich zu dem vorhergehenden Seder 7/9,12—8׳? so'Ivie dem folgenden 9,22—-10/'SO (nach dem T. d. A., vgl. weiter) auffallend kurz sein. Wie d ie Beiden השכם Adschnitte'confundirt wurden, -zeigdn die T. d. Ä. S. 17 a unten üngeführten und vom Herausgeber abgeänderten Verse, ebenso Tauch. Nr. 14 Auf. 16;8 ה שכם וכו' הנה יוצא המימה und bald daraus ואמור לו וכו׳ כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי und איל לפרעה ועתה שלח העז את מקנך also- '9, lNünd9 ׳/ M). Tan ch. וארא Nr. 14 (Ans. ייאמר י יוכו' חש כם וכו׳ הנה יוצא המימה למה היה יוצא המימה וכו׳, darauf ein kurzes Proöm זש״ה הן אל ישגיב וכו‘ und ein langes Stück עשר מכות כולן מרה כנגר מרה, vgl. Tanna debe 'Mahn Kap. 7. und והזהיר Anfang. —lieber die Identität des B e h i s h i r mit dem nach dieser Stelle Ex. 8,16 benannten Midrasch השכם, die Znüz btzhaUptet ünd Freimann, Vehishir Th. I (1873) S. VI ff. verneint, (welche An. sicht Fr. auch in der Einleitung zu Th. II, Warschau 1880, aufrecht erhalten möchte), vgl. Geiger Zeitschrift Jg. LI (1875) S. 95 M ünd'Buber Eint. לקה מוב, S. 41. — Die einzelnen Sätze dieses Stückes ‘עשר מכות כולן וכו finden sich" Mch'-'-br'-'Ach'tÄ.׳ r. an den paffenden Stellen, Kap. 9, Nr. 10; Kap. 10, Nr. 4