Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 11 · p. Seite 482

482 Historisch» und topographische Streifzüge. Streng genommen» würde daraus folgen, daß dieser Pa. triarch auch noch in Sepphoris refibirt hat. Dafür würde auch die Tradition nach der Version im babylonischen Talmud sprechen, daß derselbe Rabbi, d. h. N' Inda 11, welcher den Festtag des neunten Ab unter Umständen aufgehoben wissen wollte, auch am Fasttag des 17. Tanuuus in der Quelle von Sepphoris gebadet hat. Nun bezieht sich der erste Punkt gewiß auf Juda 11, also auch der zweite: folglich müßte dieser auch uoch in Sepphoris gelebt haben '). diese Ordnung sollte aber geändert werden, als die letztere mit dem Patriarchenhause verschwägert wurde. Dagegen hat sich R' Ami ausgesprochen: אילין דר׳ הושעיה ודבר פזי הוון שאלין בשלמיה רגשיא בכל יום והוון אילץ רד' הזשעיה עלץ קרמאי! אזלין אילין דבר פזי ואיחחתגין בנשיאזחא אתון בעין מיעול קדמאי יאישתאליח לר׳ אימי אמר לץ. Da hier R' Ami angefragt wurde, so kann diesesnur zur Zeit Juda's III vorgekommen sein (vgl. w.). In Midrasch zu Esther, wo dieselbe Relation hebräisch gegeben ist (Nr. 4), wird die Familie, welche sich mit dem Patriarchen verschwägerte, die des Jehuda Bar-Pasi genannt: כשנחתן ר' יהודה בן פז׳ לרבי. An einer andern Stelle wird erzählt, einer vom Hause Bar-Pasi habe aus Bescheidenheit die ihm angetragene Ehre, in die Patriarchen-Familie zu heirathen, abgelehnt (ן. Abvda Sara 42 e) חד מן אילין דבר פזי חון אילי) רנשיותא בעי מחתנתיה והוא לא מקבל עלוי אמר רלא יחוון מתגנין בי (ineorreet') j. Sota 24 c). י) B. Biegilla (6 a—b) lautet feie Tradition אמר ר' אלעזר אמר ר׳ חנינא רבי נטע נטיעה כפירים ורחץ בקרוני(קריגי) של צפורי בי״ו בתמוז ובקש לעקור ט' באב ולא הורו לו אמר לפניו ר׳ אבא בר וברא לא כך היה מעשר. י ־ ודחינוהו לאחר שבת אמר ר׳ הואיל ונדחה ידחה ולא הילו לו. Das Letztere ebenso j. Taanit 69 c Megilla 70 C und Je: bamvt 7 d, nur mit Veränderung des zweiten Tradenten: ר' בא בר זבדא בשם ר׳ חנינה בקש ר׳ לעקור ט׳ באב ולא הניחו לו אמר לו ר' אלעזר עמך הייתי ולא איתאמרת יי" ולא הניחו לו. Die Tradition bezüglich des 9. Ab kann sich nur auf Juda H beziehen/ da der Erste sich nicht um die Zustimmung oder den Widerspruch des Collegiums gekümmert hätte; er war zu selbständig; auf ihn wurde nicht passen ולא הורו לו oder gar ״ ,ולא הניחוsie haben es nicht zugelassen". Der erste Tradent, R' Chanina, kann auch nur von I. II. tradirt haben (vgl. o» S. 445). Ob aber die Tradition von den übrigen zwei Punkten sich ebenfalls auf I. II bezieht, folgt aus der Jerusalemischen Tradition keineswegs, denn das. wird, getrennt von den ersten Punkten, angegeben <j. Megilla 70 a) רבי היה מפרסם עצמו שגי ימים בשנה: רחץ בי״ו בתמוז