Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 5 · p. Seite 195

Topographische und historische Streifzüge. 195 lemischen Talmud ist eine Controverse darüber, aus welcher Zeit diese Funktionäre stammen. Eine Ansicht meint: es seien die Würdigsten aus ve rs ch ied e n en Zeilen, eine Andere aber meint: sämmtliche Zeitgenossen seien gewesen und von einem Zeitgenossen ausgezeichnet worden »). Auch in der Beurtheilung dieser namhaft gemachten Amtsträger differiren die Ansichten. Die Erstere, die sie für Vortreffliche ansgiebt, wendet auf sie den Vers an: ״das Andenken der Gerechten zum Segen". Die Andere dagegen stempelt sie als verworfen, und wendet auf sie an: ״der Name der Frevler ist verflucht". Die letztere Ansicht ist selbstverständlich die richtige, daß der Tradent die Tempelbeamten ans Autopsie gekannt und ihre Namen überliefert hat. Vier der Nufgeführten sind als Zeitgenoffen und als während des Aufstandes fungirend bekannt. P i neas, der Aufseher über die priesterlichen Gewänder, I o s u a , Sohn T h e b u t i, Aufseher des Tempelschatzes, Matthia b. Samuel und der Herold G a b i n i (Gabinius). Von dem Erstgenannten erzählt Josephus, er sei beim Beginn des Tempelbrandes ergriffen worden und habe Titus die Gewänder und Gürtel der Priester, eine Menge Purpur und בן פנחס על החותמות, אחיה על הנסכים י מתיא בן שט ו א ל על הטייסות י כתחיה על הקנין - י בן אחיה על חולי טעים נחוניה חופר שיחין י גביני כרוז ב ן ג ב ר על נעילת שערים. ב ן בבי על הפקיע בן א רו ה על הצלצל ה גרום ב ן לוי על השיר• בית גרמו על להם הפנים י בית אבטינס על טעשה הקטרת. א ל ע ו ר על הפרוכות ופנחס על המלביש. In Tvsefla II 14 werden theils einige mehr aüfgezählt, theils andere Namen genannt. אלו הן המטמין: יוחנן בן גי ד גד א על נעילת שערים, בן טוטפות על המפתחות. בן ריפאי על הלולב(?) ארזא על הרוכן .שמואל על התנורים בניסן על החביתים . ב! מקליט על המלח .בן פלך על העצים. ל I. Schekalim p. 48 c: הר אמר בשירי דור ודור בא למנות עליהן הוא אומד זכר צדיק לברכה והורנא אמר: מי שהיה באותו הריו מנה מה שבדורו יי - מאן דאמר מי שהיה כאותו הדור וכ' על מלן רויא אומר ושם רשעים ירקן. Dieser Ausspruch will sagen, daß sämmtliche AufzElte unwürdig gewesen wären, weil sie obscur gewesen. Der Tradmt kverurtheilt sie eben so wie Josephus.