Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1884-01-01 · Heft 6 · p. Seite 267

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 267 מטייל ואזיל די ק לא בי יש א גכי קינא וערכי'), מיניה וביד, אבא לחיל ביה נרגא* *. נפישי גמלי סבי דטעיני משבי דהוגני3,) Hiermit glauben wir, die mt3 bei Beginn gestellte Aufgabe gelöst zu haben. Hat unsere mühsame Arbeit die Entwicklungsgeschichte der Talmud- und Midraschliteratur, bezüglich des behandelten fpecieöeu Zweiges, auch nur um einen Schritt dem richtigen Verständnis und der angestrebten Auffassung näher gebracht: so sieht der Verfaffer sich reichlich belohnt. ') B. K. a. a. O. eingeleitet mit: אל רבא לרבה בר טרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי. Aruch liest ושרבי. S. Bruch, שדך III. Aruch's Erklärung: קן של יונים שאין פרין כשאר יונים hat nur dann Sinn, wenn שרך III. Einen Artikel bildet mit שרך I. Er erwähnt auch eines פי' מג נצא, wo es heißt: לגבי גינה ר מרקי. *) B. Sanhedrin, 39 1), heißt es: אמר אפרים מקשאה ה ל מ ירו של רבי מאיר משום רבי מאיר עובדיה גר אדומי היה והיינו ראמרי אינשי מיניה וביד, אבא ובו'. Dann heißt es wieder: ויך את מואב וימרום בחבל השכב אותם ארצה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי היינו ואמרי אינשי מיניה וביה אבא וכוי. Also wieder ein Schüler Rabbi Meirs. Monatsschrift, 1876, S. 135, habe ich dieses Sprichwort zurückgeführt auf die Fabel: ״D as Eisen und die Bäume," Wahrscheinlich haben wir in dieser an allen drei dort genannten Quellen anonym tradirten Fabel eine Fabel Rabbi Meirs vor uns. 3) B. Sanhedrin 52 a, eingeleitet: אמר רב ם פ א היינו דאמרי אינשי. Noch verwandter mit der Fabel ist die Fassung: הרבה מ״חים מחו ונעשו עורותיהן שטוחות על גבי אמותיהן.