Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1884-01-01 · Heft 3 · p. Seite 115

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 116 auch noch die Galgen-Rolle zu übernehmen; ihm hingegen, dessen Dasein bisher ganz zwecklos sei, gebühre diese Nolle. Nun ist erst das «in מיד קבל ממנו הקדוש בחך recht verständlich. Das Anbot der übrigen Bäume hatte Gott nicht angenommen, das des קוץ aber ja. So entspricht diese Jalkutstelle unserer Nabba- Stelle. Wir haben aber auch für unsere T a r g u m fabel ein Sei» tenstück gefunden in folgender Legende, die Sun dl entgangen sein muß. Zu הפיל פוה הו» הנוהל lesen wir Jalkut Esther, § 1054: «אמרו ח כ מיס שהעץ של אח היה שהשליך הטן גורלות השליך על הגפן ול עלה בידו אמר נמשלו ישראל לגפן שנאמר גפן ממצרים תסיע השליך על הזית ולא עלה שנמשלו ישראל בו שנאמר זית רענן יפה פרי תואר השליך על התפוח ולא עלה בידו שנמשלו ישראל בו שנאמר תחת התפוח עוררתיך השליך על הרמוי ולא עלה בידו שנמשלו ישראל בו שנאמד הנצו ההמונים כפלח הרמון השליך על התמרה ולא עלה בדו שבה נמשלו חנניה מישאל ועזריה שנאמר אמרת אעלה בתמר והשליך על האגוז ולא עלה בידו שבו נמשלה כנסת ישראל שנאמר אל גנת אגוז ירדתי השליך על ההדס ועל הערבה ועל האתרוג ולא עלו בידו שהם פרקליטי! לישראל ומבקשים עליהם רחמים שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו׳ השליך על הקנה אמר ליה הקדוש ברוך הוא שוטה נמשלו ישראל לקנה שהוא עומר במים והולך על כל רוח ורוח אף על פי שהמים קשים הקנה עומד במקומו ולא נמשל לארז שהרוח שוברתו ואומות עולם נמשלו בו שנאמר הנה אשור ארז בלבנון ובישראל כתיב כקנה אשר ינוד במים הנה הארז מוכן לך מששת ימי בראשית. In dieser Legende ist analog der T arg um-Fabel bei jedem einzelnen Baume die Negation präcis gegeben, und auch das Endresultat ist dasselbe wie dort, nur daß es hier motivirt erscheint, was man dort vermißt. Dies hat jedoch darin seinen Grund. In der Midrasch- Legende ist die Rede vom Loosen Hamans wegen des Galgens für Morde ch ai, und da ist es natürlich, daß sich nur jener Baum dazu hergab, der als Symbol der Feinde Israels erscheint; die Fabel hingegen lehnt sich an ויתלו את המן, 8*