Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 10 · p. Seite 462

462 Josef b. Schemtob's Commontar zu Aoerroes größerer פיחש על המלה לאפשרות הדבקות להחכם השלם הפילוסוף האלהי ר' יוסף . . . תנצב״ה. י״י נחני ... דרכך. — בחך י״י אלהי ישראל ... Die Einleitung geht bis £ 29 b (B. 72). Nach dem Epigraph von Bs) ist das Buch unter politischen Unruhen verfaßt, jedenfalls vor Herbst 1454, wo der kürzere Comm. beendigt wurde. Die umfangreiche Schrift wird eröffnet durch eine längere Einleitung«). Das übliche Lob Gottes geht in eine historische Betrachtung über. Der unveränderliche Gott hat unendlich' viele Formen entstehen lassen, deren letzte und höchste, der Mensch, alle anderen durch den Intellekt umfaßt (oder begreift s) ואולם א ב ובכר חבר ספר בהנהגת ה ט צליח באלו המרינות הרשעות ספר קשה הציור מאד כמו שאמר עם שהוא רב המועלת כבר על כוונתו ומאמר אייר אשר יעד בו לא (so) ראינוהו עומרנו הניע אלינו . ווהו מה שכוננו בור. הפירוש אשר עשיתיו בעת הטרדות ובלבול הימנים והמלכיות כוונתי בי להעמיד חכמי הדורות על מה שכוון 'ן רשד ולוה לא הארכתי (!) בענינים ילכו סמכת [מהלכת --- מהלך] התוספות ויקיים בגו דבר השם והמשכילים יזהיח . . . וער . ברך י״י לא״וא חם ונשלם ספר אפשרות הדבקות. — Josef war ״im Dienste des Königs" (Catal. Bodl. p. 1529). Die Zeit der Abfassung läßt sich nicht ganz genau bestimmen. Die Wittwe des ״Josef b. Schemtob Sefaradi" lebte 1484 (ras. Vat. 195). Josef schrieb Arabisches in U1S. Vat. 378? (Ersch 8. V. S. 93)- — Zu dem Worte מצליח bemerken wir, daß Josef kurz vorher sagt: יראה מטנו שהנהגת המצליח היא הנהגת ה מתבודד; der Ausdruck מצליח, von הצלחה, gewöhnlich fllr Glück und Glückseligkeit gebraucht, erhält bei den Anhängern der Conjunctionslehre einen besonderen Sinn; hier ist es eine Variante im Texte (s. unten). Das Particip המתרבק von התדבקות ohne den correlaten Begriff des activen Jntellects gebraucht z. B. Rarboni im Comm. zu יקטן p הי, s- Catal. Leyd. S. 22. s) B. S. 55 ומהנה נתחיל בשם ה' לבאר הספר הוה אפשרות הדבקות י״י נחני בצדקתך * ♦ י ברוך י״י אלהי ישראל; die Worte ומהנה bis הדבקות sind, wie wir gesehen, in P. in eine ähnliche Ueberschrift verwandelt. — Diese Einleitung citirt Josef später als פתיחת זה המאמר S. 22, 82, 257; vgl. שביארנו ב ת ה ל ת זה המאמר ©. 264, 277; שהתבאר; 212/3 .6 כתחלת פירושו [פירושי] לוה בתחלת וה הספר und כמו. שבאר [שבארנו] בת׳ זה הם׳ S. 295, 333.