Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1882-01-01 · Heft 11 · p. Seite 522

::522 Z ur Geschichte der Juden in Arles.- ירדן וים?גוף רגלי תבצו-נח דלתי שפחי מעמר תסמרנה כל הלשונות חצים תספורנה ושנוח רשעים עלגים תקצורנה סביב אמונת מחניו תאוותה הבל מליצותיו וריק תעזורנה כפיו בדור חומר וטיט תעבורנה עיני יהונתן ולא חאורנה גם הנמלים לחמן תאמרנה או אם אדבר לסלעים יטפו הדום שאול רודפי וחרפות חורפי עצמו פעלי מערוך אלי ולא גרני מנגן טוב לדור דודים יחי עלם ירא מצוה בפיו לא העוה וישעיה מי לישועה לו יהי לו ימשכו ידיו בשבט סופרים הלך דבר מר לו טעטו חשבי כל לוקחי חטים לגרני ירדו' שטה אלומתם נגידים נשאו כי קבצם גרני כעמיר גורנה ועתה בני שמע בקולי איעצך, הכבד ושב בביתך פן אוסיפך באמרי פי ואפיצך דעה לנפשך, כי שירי מעין כל חי נסתר וארם לא ראהו, כי שיר מלאך ״״ צבאות הוא, אני אני הוא נשיא נשיאך אשר במליצה נשא ונשגב, אבי כל תופש מור ועוגב; יצחק הגרני אכן אכרם היושב׳ לוק האחרונים, ועוד בחיים חייתו ושנותיו עור וקול תופי כבר שבת וענות וכמה לי חטאים ועונות ומורי לקול כוכים וקינוח ותבלו מתנות החן ומנות ואין רוח מרחפת בגנות ומה שברי כעיר בן אתונות וחשבונה עלי קברי עננות ואחי ירדו שאול חלונות ונמשלתי כתופת במדינות אהבים נעדרו באמונות עפר קברי ל . . . הקף(?) עדינות אזי תלדנה בנים ובנות ואלם להגות שבעים לשונות וייטיבו באין נוגן נגינות למען יחדל לנאוף ולזנות חלוק לגרני החשק ודברי חמדתו רבות בשנים. לחשקי הנני הולך לתנות פשעי מנעו הטוב מליצי לאב לי נהפך כגור מחולי כחום חשקי ואפס מאוויי והיום רד ונסו הצללים ואימתה בלבי מחמותה וחשקי מוסרי תבל ילהט ואם אמות ועודני בעלמות לפנים אהיה חרף חשקים ועתה נהפכו עלי למשחת וממרחק לכל חכל יביאון ומקרשי ארוני לעקרות ורמתי לעלג ירקחנה . ושערות׳ יתרים על כלי שיר ואבנטי למחגורת מנאף