Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1882-01-01 · Heft 5 · p. Seite 235

Die Agada der Tannaiten. 235 — Daß man Jose auch die Beschäftigung mit der Geheimlehre zuschrieb, ist schon oben erwähnt worden 1). Wiscellen. Von 3• L. a. Sifre Balak 131 p. 47 a Friedm.: משל למה הדבר המה לקיטרון שהשלים שניו ולא שימש פלומופילון שלו אלא ברח והלך לו שלח המלך והביאו וחייבו לקטוע אה ראשו עד שלא יצא ליהרג אמר המלך מלאו לו מרה של דינרי(ם) זהב והוציאו לפניו אמרו לו אלו עשית כדרך שעשו חביריך היית נוטל מרה של דינרי והב ונפשך שלך עכשיו אבדת אח נפשך ואבדת את ממונך כן בת כהן שונתה יוצא כהן גדול לפניה ואומר לה אלו עשית כדרך שעשו אמותיו וכיח שיוצא ממך כהן גדול כיוצא כי ועכשיו אברח את עצמך ואבדת אח כבודך וכוי. Für קיטרון führt Schönhak Toß. Sota 15, 7 p. 322 Zuck. Anm. zu Zeile 2: קטחן an. Es ist gewöhnliche erweist. An Josua b. Chananja richten, nach Nidda 70 b, die Alexandriner dieselbe Frage; er beantwortet sie mit der Lösung, welche, wie wir in Rosch Haschana l. l. lesen, Akiba an die Stelle der durch Jöss gegebenen setzte. — Von 31 nt nt i oder Assi (Ende des 3. Jhdts.) tradirte Awira den Ausspruch (Berach 20 b), daß die Engel jene Frage an Gott gerichtet hätten. In ©ifre zu Rum. 6 (§ 42 Ans.) wird eine Lösung, welche der an der letzterwähnten Talmudstelle ähnlich ist, anonym mitgetheilt, dazu an zweiter Stelle, ׳ ebenfalls anonym die Lösung Iosua's (Mba's). — *) S. 165, Anm. 1.