Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1882-01-01 · Heft 4 · p. Seite 168

168 Eine von Saadia Gaon bestätigte Decision גשם, ibicl 399) gehören ihm wahrscheinlich auch die übrigen Responsen. Aber, wie dem auch sei, verdient Nr. 5 (f. 7a—8a) unsere besondere Aufmerksamkeit; das Responsum lautet wörtlich: כתב פסק דינא דאיחפסק בכאבא רמרותא דוד ראש גיל ו תא וג׳ . דכתבא תן חיט וטלפף ביה נפק לקדמנא לבאבא רמתיבתא לבית דינא דמרגא ורבנא סעדיה ראש מתיבתא דמתא מחסיה יתבעו מן קרטנא לפקודי ועיוני ביה וקיומיה ומיפסק מאי דאית מן רינא בתר קיומיה ועיינא [ועייננא] ביה וקמנא על כל מאי דכתב בנויה ורו [sic] תורפיה דקרובים רבה בור בר נאסר קורכוהי לרינא לחסן בר בר יבא ן וטענו עליה דאית בידיה חולחא רררתא דבהבוד מיתנא בלא זכות ולא ראיה וקא בעי למיגוליה ליתום ד ב הבור הדין תולתא ושילוהי להסן דנן ואב! דמיזבן זבניה גיהלי בחבור בר נאטור [sic] בג רונרי ואיתי תרין שהרי ואשהיד [ואשהידו] דאודי קדמיהון בחבור טיתנא דשקל מן חסן חמשין דינרי וובין ליה בהון תולתא מן דרתא ראית ליה וקנו מיניה בהכין . ופסק ראש גלותא נטרי ה רחמנא דינא מן הילכאתא גבאראחא וטעמי ברירי רקם ליה הדין תולתא בידיה דחסן דנן בר בריכאן בתורת וביני ולית לערעורי עליה ומסיים פסיק [פסק] דינא כהילכתיה וחתימין עליה מפו־פ ופבפ דחתימין בכתב יריהון פבפ ופבפ בסימניהון ומן דמחוקא קדמנא בכאבא דמתיבתא התמות ידיהון דמפבפ דהוא פבפ ודפבס דאילין בסימניהון אשרנוהי וקייטנוהי כרחזי . ולענין מאי דפסיק ביה מן רינא חזינא כרין ובאמת אתפסיק ראף על גב דשהרי דאשהידו על אודיתא רבה ב ור לא כתבו שטרא לחסן כר ברי כאן מחיים רב ה ביוד כיון דקנו מיניה יכלון למיכתב כל אימת דניחא להון דכי אמור רבנן הודאה בפני שנים וצריך לומר כתובו חני טילי היכא דלא קנו מיניה משום דלא ניחא ליה רליפוק שטרא עליה דליתזלו גיכסיה אבל היכא דקנו מיניה כחבין כל אימת רבעו דאטור רבנן סתם קנין לכתיבה עומד . וכיון דיכלין למיכתב כל אימת דגיחא להון כמאן דכתיב שטרא דאטי [sic] ואשכחנא רכח שטר אלים בכמה אנפי מן כה כסף דאילו מאן דמזבין ארעא כתיב שטרא לא יכיל למיהדר ביה . ומאן דמזבין ארעא ושקיל דמה או [דמי אי] נהיגי בני