Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1881-03-01 · Heft 3 (März 1881) · p. Seite 108

108 Zur Geschichte der nachexilischen Hohenpriester. haben, das Tetragrammaton auszusprechen. Es gilt zu constatiren, welcher der beiden danrnter gemeint sein kann. Die Tosest« knüpft an den Tod des H.P. Simon eben dieses Factum (a. a. O.) חלה שבעה ימים ומת . ונמנעו חביריו מלברך כשם• Ta diese Quelle lediglich von S i m o u II. tradirt, so gilt itne Tradition von diesem Factum wohl nur diesen: H.P. Auch die Notiz in bab. Joma 39 d verknüpft cS mit einem Simon schlechthin: חלה שבעת ימים וטח . ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם. Nur die Notiz in Menachot (109 b) bringt eS mit Simon zustu8 I., d. h. mit dem Stammvater des Erbauers des Ouias- Tempels, in Verbindung. ונמנעו אחיו הבחנים מלברך בשם בשעת פטירתו אמר לחם חוניו כני ישתמש תחתי• Allein ans anderen Notizen geht hervor, das; das Aussprechen des Gottesnamens I h w h. von den Priestern erst kurz vor der T e m p e l z er st ö r u u g eingestellt worden ist. Es heißt allerdings noch in der Mischna, daß beim Priestersegen außerhalb des Tempels die Ahroniden das Tetragrammaton durch Adonai ersetzt, dagegen im Tempel stets den göttlichen Hauptnamen ausgesprochen haben (Sota VII, 0): ברבת בחנים . . במקדש היו אומרים את השם בכתבו וכמרינח בכינויו, woraus mau folgern könnte, daß dieser Brauch bis zuletzt bestanden habe. Alleilt selbst der H.P. pflegte in der Zeit, welche der Tempelzerstörung voranging, selbst bei der Funktion am Bersöhnungstage das Tetragrainmaton nur leise auszusprechen (Ierus. Joma p. 40 d): ps בראשונה היה אומרו (כהן גדול השם) כקול גמה משרבו הסרוצין היה אומרו בקול נמוך. Daraus folgt eine Erzählung aus der Zeit kurz vor dem Tempelnntergange: אמר ר׳ טרפון עומד הייתי בין אחי הבחנים בשורה והטתי אני כלפי כהן גחל ושמעתיו מבליעו כנעימת הנהנים Dieselbe Notiz kommt auch vor babli Kidduschin p. 11 a: תניא אמר ר' טרפון פעם אחת עליתי אחר אחי אמא לרובן והטיתי אזני אצל כהן גדול ושמעתי(י שהבליע *) An dieser Stelle wird zwar diese Notiz nicht aus das Tetragram-