Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1880-03-01 · Heft 3 (März 1880) · p. [Seite]

IbhllMnvgell. Aer Wechet von ישראל und ירזשלם, Der taktvollste und freisinnigste hebräische Grammatiker der jüdisch-spanischen Schule, Jona Jbn-G'anach, hat in seinem Kitab Alluma' einen Wink gegeben, daß Eigennamen, die in einer gewissen oerivandtschaftlichen Beziehung stehen, in der Bibel verwechselt Vorkommen. Er weist es nach an den Beispiele» von יעקב statt אהרון, ferner טיכל statt מרב und אבשלום statt שלמה. Jbn G'anach führt diese Verwechselung auf den lapsus memoriae zurück. (רקטה Kap. 28)! מטה שנאסר כמלה והחמץ בה וולחוד und p. 178: גם זרע יעקב ידור אמאס : במקום אהרון . . . והחפץ בו נם זרע אהרון וריר ... ואם חמשוש כני טיכל . . חיה לומר p גם מרב . בי יואב נטה.'. . ואחרי אבשלום לא נטה מקום שלטה. Nach Kinlchi's eigenem Auszug von dieser Stelle hat sich Jbn-G'anach dabei auf eine der 32 Jnterpretationsregeln des R. Elieser, Sohn des JosL, berufen, wo angegeben ist, daß nicht bloß Jakob mit Ahron verwechselt wurde, sondern auch Juda mit Simon (zu Irrem. 33,26). טע ר׳ מנה המרקרק מ׳ יעקב במקום אהרון זבן אומר בל״ב מחוז של ר׳ אליעןר בגו של ר׳ מסי הגלילי במרה . טרבר <8 י *•(. xxi*. •.